תומר אברמוביץ / ואת אינך |
מלטפת את גופך המשיי ברוך אין קץ.
אך ידוע זה מכבר שאת איתי רק עד עלות השחר, וכשתצאי אל דרכך
דרך העשב הרמוס, אתעורר לי בין ערביים עם חמימות קטיפה תכולה,
אדע שאת אינך ואתעצב לי רק לרגע, כי לעולם תיהי שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|