ליאת מון שרי / נוברת בעצמי |
ובוחנת את הנשיות שלי.
מסתכלת במראה ורואה נערה.
עומדת עירומה כביום שנולדה.
אוהבת ולא אוהבת את מה שהיא רואה,
אבל משלימה עם מה שהבורא נתן לה.
עומדת וצופה במראה.
בנעורים ובצחוק, שהיא מציגה.
חוקקת אותם בזיכרון מתוק.
ומה השנים יעשו נערה,
קמטים יביאו לה במתנה.
הרי גם הזיקנה תלמד להיות יפה.
הירהור קטן שלי שהוליד שיר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|