נמאס לי כל כך
נמאס שכל אחד רק על עצמו חושב
ונמאס שלאף אחד לא באמת אכפת
ונמאס שכולם מחייכים כל הזמן, אבל לא באמת
וכל כך נמאס מאנשים טיפשים
לא שאני גזענית או משהו כזה
אבל באמת, חאלס.
ונמאס לי שאין לי חופש
למרות שאני חייה במדינה דמוקרטית
ואני כל כך רוצה חופש
ויכולה... אבל לא.
ואני כל כך רוצה חברים,
אבל לא סתם,
אלא כאלו שיהיו אמיתיים.
כאלו שיהיו שם בשבילך,
ולא רק אתה בשבילם.
כאלו שיותרו עבורך,
ולא רק אתה עבורם.
כאלו שלא צריך להתחנן שיבואו,
כאלו שתמיד רוצים להיות.
אני רוצה חברים
שלא עושים סמים כל היום,
אלא יותר עושים שמח.
לא שסמים זה כל כך רע
אבל קצת דופקים אותך, אתה יודע.
ונמאס לי לשתות
אבל עדיין, לא מפסיקה.
ונמאס לעשן
אבל זה בסדר, כי אני לא באמת
הרי אני לא קונה
וזה... רק כשאני שיכורה
שיכורה?
ונמאס לי שכולם בוכים ורצים לכיוונך
אבל לא מקשיבים לך
ולא רק אחרי שאתה מייעץ ובאמת מנסה
אלא גם כשאתה צריך ורוצה
ונמאס שכולם כל כך כשרוניים
לפחות בדבר אחד
ורק אני לא, או לפחות לא מצאתי
אבל יש לי פוטנציאל
ואני אינטיליגנטית
אז "יהיה בסדר", כך הם אומרים
ונמאס שכולם כל כך שטחיים
או סתם מעמידים פנים
ומשקרים -
כי זה הכי מעצבן
באמת שאני שונאת שקרנים,
או שלא מספרים לי דברים.
ואני אוהבת את החיים,
לפעמים
אבל עדיין רוצה למות
ולא מבינה
ושונאת גם את זה
וכמובן שונאת להיות מוזרה ומיוחדת
כזה שמלווה ב"זה בפן החיובי, אל תדאגי".
ושונאת שלאנשים אין עקרונות
ושהם חיים על פי מה שחונכו להיות
ולא חושבים
ולא יוצאים מהמסגרת, כי זה אסור
ושונאת שאוסרים
ושונאת שמגבילים
ושיש שיגרה ו"רגיל"
ולא אוהבת אנשים רגילים
ורוצה להיות רגילה
ורוצה להיות כמו כולם
אך רוצה להשמיד את המין האנושי
ולהשאיר את החיות
כי הן תמימות
ואוהבת תמימות
וילדים על כך שהם כאלה
למרות שלעיתים עלולים להיות מטרד
אך שונאת שהם מתבגרים
ושונאת שמתנהגים כמו ילדים
אך לפעמים אוהבת ילדותיים
ושונאת אנטישמיות וגזענים
ופוחדת להיות כזאת
ושונאת לפחד
כי הלא פחד זה ההפך מאהבה
אבל לא אוהבת לאהוב
ולא מסתדרת עם רגשות
אבל מדי פעם כן
אבל כן אוהבת מוזיקה
ולא סתם, אלא טובה
ואוהבת אנשים שאוהבים מוזיקה טובה
וסרטים טובים זה גם חלק מהאווירה
ובכלל אנשים טובים,
גם אותם אני אוהבת
ואני אוהבת שמש
אבל גם גשם זה טוב
ואוכל, אוכל זה מצוין
וכסף זה רע
ורוצה אוטופיה
אבל אי אפשר
וחיה באשליה
ורוצה לצאת ממנה
וצריכה לחזור למציאות
(אולי אעשה זאת באמת בהזדמנות)
ואין לי כבר כוח
ורוצה לישון
אך עצלנית מדי
ובאמת שעדיף שאפסיק עם זה.
אז די.
נמאס לי כל כך.