מיקה תובל / מחכה לחיבוק |
שגרם לי לרצות
לחכות לחיבוק.
רק אחד,
בזמן לא קצר
כמעט עשרים שנה.
זה שנישקתי,
ולא רציתי לחדול
זה שחיבקתי
ורק רציתי עוד
זה שחייכתי בשבילו
בבוקר גשום ואפור.
רק אחד,
שאהב אותי
כמו שאני אותו.
הוא רצה שארצה
את מגע ידו
הגברי שלו.
אבל האחד,
שהיה הנסיך שלי
כבר לא כאן.
הוא הלך
ואני כאן מחכה
ותוהה
האם הוא מחכה
לי כמו שאני לו
אך אינני יכולה לשאול,
כי הוא רחוק.
רק אמשיך להאמין
כי ביום אחד
בקרוב
הוא יחזור
והכל יהיה כמו אתמול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|