קמתי. בוקר. צחצחתי שיניים. ארוחת בוקר. משעמם. יושב ונזכר
במסיבה שהייתה אתמול. היה כיף. פגשתי מישהי נחמדה. הייתי שיכור
כלוט.
ניגשתי לדלת. על הדלת היה פתק דבוק. ממו. "להשתלט על העולם"
היה כתוב עליו. אני והרעיונות שלי כשאני שיכור. מה כן - היה
משעמם. מאד. אז הקשבתי לממו.
"איך משתלטים על העולם?"
חיפוש קצר בגוגל העלה תוצאות רבות, אבל רובן ככולן לא עזרו לי.
הייתי צריך לאמץ את התאים האפורים שלי ולהיות יצירתי. נו,
טוב.
טלפון. סלקום. אחת, שנשמעה דווקא נחמדה, הציעה לי דיל. משהו עם
מספרים מוזלים. "איך קוראים לך?" שאלתי. "דנה" היא אמרה. "רוצה
לעזור לי להשתלט על העולם?" שאלתי. "בסדר, למה לא?" היא אמרה.
קבענו להיפגש בבית הקפה שבקצה הרחוב מאוחר יותר באותו היום.
היא לא הופיעה.
הייתי ברשות עצמי. ישבתי באותו בית קפה על עוגת קונקורד וסיידר
חם, ונייר ועפרון, ורשמתי רעיונות שהיו לי. חלקם ערבו צבא,
כוח, שטיפת מוח, נאומים, מדיה ומטאטים. אני זוכר שהיה לי רעיון
שקשור במטאטים. אבל הוא לא עבר את הסינון הראשוני שלי. לא זוכר
למה.
היו כמה רעיונות אפשריים. כל אחד מהם היה עולה לי הרבה כסף, אז
הייתי די מוגבל במה שיכולתי לעשות באותו יום. הלכתי לישון.
אולי מחר יהיה לי מספיק כסף.
התעוררתי. היה מחר. פתחתי את הדלת, ולידה עמד ארגז גדול גדול,
ובתוכו היה ממש הרבה כסף. בררתי את התכניות שלי, ובחרתי אחת
שעירבה שטיפת מוח, וחשיפה תקשורתית, ועוד כל מיני דברים כאלה.
שלב ראשון.
ערוץ 2. אולפנים של שידורי קשת. דודו טופז, שידור חי. הלכתי
לשם להיות קהל. באמצע התכנית רצתי אל מול המצלמות וצעקתי כל
מיני דברים רעים על הממשלה ועל המדינה ועל המצב בעולם, ועל זה
שצריך שינוי. האבטחה הגיעה וגררה אותי החוצה בצורה מאוד בוטה.
מה לעשות. הלכתי הביתה.
יום שלישי. חביתה וטוסט עם גבינה לבנה ופסטו. פסטו זה טעים.
הלכתי לאיציק. לאיציק יש קיוסק מול הבית שלי, ולפעמים אני קונה
שם עיתון. קניתי עיתון. בעמוד האחורי סיפרו על מה שקרה אתמול
בתכנית של דודו טופז, על משוגע אחד שנכנס לשם והתחיל לצעוק
דברים. כנראה שהם דיברו עלי. חציתי את הכביש, ומישהו שעבר שם
עם המכונית שלו זיהה אותי מהטלוויזיה. הוא אמר לי שאני משוגע,
אבל שאני די צודק, ועוד כל מיני דברים כאלה.
הגעתי הביתה. התקשרתי ללגיון הזרים. אמרתי שיש לי הרבה הרבה
כסף, ועשינו הסכם בטלפון, שהם עושים מה שאני אומר ומקבלים כסף
בתמורה. אז אמרתי להם לכבוש את צרפת, והם כבשו את צרפת. ואז
אמרתי להם לכבוש את שוויץ, והם כבשו את שוויץ. זה היה מאד נוח.
בסוף כל העולם היה שייך לי, והמנהל של לגיון הזרים, שאף אחד לא
יודע איך קוראים לו, היה מאד עשיר.
מה עכשיו? לא יודע.
"מה עושה שליט העולם?"
גם עכשיו, חיפוש בגוגל לא עזר לי. הלכתי לבורגראנץ'. "מה עושה
שליט העולם?" שאלתי את הקופאית. "לא יודעת" היא ענתה.
גם אני לא יודע. אז החזרתי את העולם לג'ורג' בוש, וחזרתי
הביתה. בדרך מצאתי ספר. הוא היה ישן, וכנראה שמישהו זרק אותו
כי הוא כבר לא קרא אותו, והספר סתם תפס אבק על המדף של אותו
אדם. הספר סיפר על כל מיני שלבים שצריכים לעבור כשפותחים עסק,
ועל היסטוריה של כל מיני עסקים, וכל מיני כאלה דברים. אז קראתי
אותו, ואחרי זה הלכתי לעירייה והשגתי אישורים, ומאז יש לי חנות
מטאטים גדולה. עובדת אצלי אחת מאד נחמדה. מוכרת לי מאיפשהו,
אבל אני לא זוכר מאיפה.