סיפור זה מתחיל כמו באגדות והוא מספר על יער ירוק עתיר חיות
נחמדות, בתוך היער חי לו שועל בידידות עם יתר החיות.
ידידתו הטובה ביותר של השועל הייתה כבשה קטנה ותמימה. ואותה
הכבשה הקטנה והתמימה מזלה הרע לה מאחר והיא נולדה ללא חוש
הראיה.
הכבשה הקטנה והתמימה נהגה להסתובב בחיק ידי השועל.
יום אחד אביבי וירוק כאשר השמש טופחת ויוקדת על הראש צץ בראשו
של השועל רעיון, בכל יום שיעבור אני יטרוף לי חיה חדשה וכאשר
אהיה שבע מן חיות היער אבוא ואטרוף אותך כבשה קטנה ותמימה שלי,
אבל כעת אני אשמור עליך בצד כדי שתהיי בשבילי כשיגיע הרגע
המיוחד.
היום חלף וסחף איתו ימים רבים אחריו והשועל עדיין דבק
ברעיונותיו.
והנה הגיע אותו היום המיוחל שבו כל חיות היער לפתע נעלמו.
השועל שוטט הלוך ושוב על בטן ריקה בכדי למצוא לו את הטרף הבא.
באותו הרגע הדהדו בראשו רעיונות רבים כיצד ימצא פתרון לבעיה
זו, ואז לפתע הוא נזכר בידידתו הכבשה הקטנה והתמימה שלו, השועל
התהלך סחור סחור בחיפוש נואש אחר ידידתו.
לפתע בין העצים הפרחים והדשא הירוק עיניו נתפסו בנצנוץ שבהק
ללא הפסקה, השועל התקרב מעט והנה מצא לו את מלך האריות כאשר
כתר מוזהב מונח לו על הראש. האריה נראה עסוק כל כך וכאשר התקרב
מעט יותר מצא את ידידתו הכבשה הקטנה והתמימה נטרפת על ידי
"חברו".
וכך רעיון שנרקם במשך זמן רב נופץ בזמן קצר אל מול נגד עיניו,
כך חשב ואמר, השועל.