כשהזמן חולף ואין שום מוצא
אני מוכן לתת לה כל מה שהיא רוצה
חושב ומהרהר מתי יגיע הקץ
ובינתיים ממשיך לתהות מה בינינו חוצץ

זוהי תקופה קשה זאת אני יודע
ואת קול שירה שמתנגן בראשי לא יכול להפסיק לשמוע
ממשיך אני עוד תקוות לנטוע
אבל בעצם את גרעין אהבתי עדיין לא התחלתי לזרוע

=- פזמון -=

מביט אני בדמיוני בעיניה הכחולות
וכמו כוכב גם הן מנצנצות
זועקות לחיבוק וגם לנשיקה
אולי אני אהיה זה שבעתיד העניקה

ושוב אני חוזר להתחלה ולאותם ימים
שלא פחדתי להחזיק לה ידיים כשהיינו קטנים
מוזר לי איך שהתבגרתי ועכשיו אני מפחד
ואם איתה לא אדבר, אותה בקרוב אאבד

אני מפציר בעצמי שכבר אקח אותה לשם, למקום
אותו מקום קסום שמצאנו ובשבילה הוא כמו חלום
ואם כבר חלום אז למה לפחד ליזום?
אולי אני מפחד מהכאב, אותו כאב שמשתקף מצבע אדום

זהו כמו סרט שלא נגמר
ושלא כמו בשאר הסוף הוא דווקא רע...

=- פזמון -=

מביט אני בדמיוני בעיניה הכחולות
וכמו הכוכב גם הן מנצנצות
זועקות לחיבוק וגם לנשיקה
אולי אני אהיה זה שבעתיד העניקה

אז יש התחלה, עלילה וסוף עצוב
תודו שזה היה סרט לא צפוי
סרט שגרם ללב להיות חצוי,
והמיוחד הוא שבכל זאת יש גם לקח נעים
לא הכל מסתיים תמיד כמו באגדות ובספרים
הכל מסתיים בדרך שאתם רוצים, ובוחרים...