לא מצליחה לישון,
הדמעות מציפות,
מפחדת לא להחזיק שוב עפרון,
המחשבות הבלתי פוסקות.
עם עצמי, לבד, סגורה,
מרגישה כמו עוד נקודה ביצירה,
מרגישה לא שווה,
עוד תו במנגינה.
האם אפשר להדוף הכל?
לא להרגיש, להיות אדישה.
זה לא אפשרי,
זה יותר מדי ריקני.
כל מה שצריך לקרות קורה,
למה זה כה קשה?
מרגישה לא שווה,
מרגישה אכזבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.