מחכה לו,
אני לא יודעת למה, הרי הוא עזב אותי
3 שנים ואני? אני לבדי.
כל יום, בדיוק בשעה שהוא עזב, אני מציצה מבין התריסים
לראות אם הוא מתקרב אליי,
אם עוד שנייה הוא יניף אותי באוויר כמו שנהג לעשות לפני
המלחמה.
אני לא יודעת למה אני עדיין שם, עדיין ממתינה
כבר אמרו לי "הוא אבד לנו, כנראה מת ביער, אנחנו מצטערים"
מצטערים? אתם מצטערים?
על זה שאיבדתי את כל מה שהיה לי?
לא, לא איבדתי!
זה לא יכול להיות, הוא ישוב אלי - אני בטוחה בזה.
איך הוא עזב אותי עכשיו?
עכשיו שאני צריכה אותו, הלב שלי בועט כל-כך חזק.
עמדנו להתחתן, למה היית צריך לצאת לשם ולהראות לכולם שאתה
גיבור?
אתה גיבור, תמיד היית הגיבור שלי.
חבל שהיית צריך להוכיח לכולם.
ממשיכה להתגעגע תמיד. |
