יום רביעי 18 ביוני, 1967

מכתב לאהובתי נופת צופים !

והנה הגעתי לשלב שאני חייב להשלים עם מצבי ולא אומר שהוא בכי
רע, אלא פשוט משתפר עם הזמן כן ככה כותבים ואומרים הזמן מרפא.
כמו שלכל דבר יש סיבה ומקורות השראה שנסחבים ממקומות, עליונים
ותחתונים. טוב אז אולי לא אהיה נהג במשאית אבל תהיה לי מכונית
בשלב כלשהו תוך כדי זמן, ולשון הרע חס וחלילה אשמור לשוני ולא
אדבר רעה על אף אחד ובמיוחד לא אלשין לא מעוניין להתעסק עם
רוחות, שדים וכל מיני מזיקים שלצערי הביאו עליי את המכה שחלפה
לה ביעף אבל, עדיין לא הסתיים השלב המכריע שהוא התמודדות עם
עצמי כמו שנקרא כהגדרה "בתוך תוכי." יש לי את הנשמה הייחודית
לעבור מאוטונומיה למדינה עצמאית משלי לומד להכיר, לשבח, לעקוץ,
לאהוב, לחסוך, אבל משום מה את מתנדנדת מכאן לשם, מקצה לקצה לא
משום שנמאס לך אלא שאינך יודעת מה את רוצה. בואי איתי אכיר לך
עולם ומלואו, תכירי את עצמך יותר לעומק ואם את מעוניינת אל
תחפשי במקום רחוק. חפשי קרוב ללב וקרוב לנשמה. אנצור אותך לעד
אדירת נשמה חביבה וצנומה, פשוטת מידות וענווה. כי אם תרצי אין
זו אגדה הכל אפשרי אז קדימה בואי נצא לדרך, נפשיל שרוולים,
ניקח כלי עבודה וקצת כסף ונפלס דרכנו בעלטה כי ביחד נתגבר על
כל המכשולים והעברונות שבדרך נרדה דרומה ונעלה צפונה, נעלה את
הצהרת האמונים שלנו ביחד. ראי איך כבשנו את הפסגה הכי גבוהה
בתבל, תסתכלי במשקפת הנה ילדינו משחקים בשלווה ובנחת בתוך גן
המשחקים, לא ולא אין להפריע להם כרגע נראה איך יסתדרו ביחד. יש
כלל בחיים "לעולם אל להתערב בדברים ובמעשים של אחרים" האדם
צריך וחייב ללמוד מצרות של עצמו, פתרונות ומשובים חיוביים ילוו
את חייו. ראי איך הם מתארגנים לאט לאט, בשקט בשקט. מצאו חברים
לנפש ורגעים יפים ששש...  תני להם לישון מחכה להם יום חדש.
חלומות נעימים לשניכם. אני גם רוצה לעצום את עיניי ולחלום על
רגעים מתוקים ושלג לבן צחור מצחור נופל מהשמיים והאח בוערת
אכין לך כוס קפה נמס ולי תה כי יש לנו הרבה על מה לדבר. ספרי
לי מה כואב לך ואספר לך את צרותיי ומכאוביי שאין לי מנוח מהם.
תני לשים ראש עלייך לנשקך באהבה רבה ובתשוקה שלא נגמרת. בואי
נתכסה בשמיכת הפוך ונתחיל לדבר הזמן קצר והמלאכה מרובה אין אנו
נמצאים בהדמיה
אלא במציאות שוחרת וטורפת כל מה שזז, שחיתויות רבות ושתיקות
צורמות מחרישות אוזניים.
כואב לי עלייך ואיך שסבלת בעבר, אין זה יקרה שוב אני פה לידך
אוחז בך חזק שלא תפלי מההר.
"כואב לי עלייך ומה שעברת יכולה אני להשכיח לך אותם" והנה
נשיקה על שפתייך הורודות שציפו לאהבה ולמרום של ישועה מאדונך
הגביר, חבקיני חזק, אחזני בכוח וברצון, שכה יהיה לנו טוב כי
נעבור את חלוף הזמן בשלום ובנחת.

וכאן אסיים מכתבי מלא
אהבתי ותשוקתי!!!

נ.ב. ושלום על ישראל

שלך,
אמנון