איני שונא, איני אוהב,
איני יודע מה אני.
אני נווד, הקוץ שבעולם,
חסר רגשות אשמה,
סובל מחוסר כוח,
מעייפות עצמית, אני כל כך עייף,
עייף כבר כרונית.
נפשי נקעה מכל אותם הבירבורים
אודות עולם נדוש,
אותם הבירבורים על העתיד הטוב,
ועל ימי הזוהר,
אודות אותן שטויות אשר אתם חולמים על אודותיהם,
ועל חיי פאר ללא עמלות.

אני חרד על העולם,
אני המבקר,
אני פסימי מטבעי,
עובדה זה החיים.