בפרוש מרבד הרי אדום
טווה קולך למעני
זרועות
עד שירד הלילה
לחבקני.
אשזור רגעי כמיהה בבדידותי
הומה רוחי הלילה
וחיבוקך לי אין,
בשתיקותיי נושפת סערה.
יש ומילים בפי נדמו
קרבתי חרש עד אליך
ראה...נסער לבי לנוכחך .
שרידי שפתיך בשפתיי
לופתים בזיכרוני
יומן חיי פוער דפיו
למענך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.