[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איילת רחל קפלן
/
אף אחד לא מרוצה

חשבתם פעם על העובדה שכמעט אף אחד לא מרוצה מעצמו? או לא מרוצה
ממה שהוא עושה, מאוכזב מהשיגיו ותמיד אבל תמיד רוצה להיות בשלב
יותר מתקדם של החיים שלו?
אני אתן לכם מספר דוגמאות: כשאתה בטרום חובה אתה רוצה להיות
בגן חובה, כשאתה בחובה אתה רוצה להיות מהגדולים שהולכים לכיתה
א' וכשאתה מגיע לכיתה א' אתה נורא רוצה להיות מהגדולים של בית
ספר כיתה ו'.
כשאתה מגיע לחטיבה אתה הכי קטן ושוב אתה מתבאס. אתה מסיים את
החטיבה ומגיע לתיכון ואז מתחיל הלחץ של הבגרויות ואתה מת לסיים
כבר עם כל המבחנים והלחץ הזה. ואז אתה מתגייס ועושה טבלאות
ייאוש עם השם שלך ומסמן כל חודש שעובר בצבע אחר...
ואז מגיע היום המיוחל ואתה משתחרר כולך מבסוט ואתה יוצא
לאזרחות. בפעם הראשונה בחיים שלך אתה עומד פחות או יותר ברשות
עצמך, אין כמעט אף אחד שיגיד לך מה לעשות. אבל גם אז אתה לא
מרוצה. במשך 20 או 21 שנה היית באיזושהיא מסגרת ופתאום
you're on your own. ואיך אבא שלי אומר לי: "בעולם בחוץ יש
אריות וזאבים שרק מחכים שתעשי טעות, שתפשלי".
ואז מתחיל הלחץ מההורים שלא מוכנים שתשב בבית ולא תעשה כלום,
ישר שולחים אותך לחפש עבודה או ללמוד משהוא.
ובסופו של דבר אתה מוצא משהוא שמעניין אותך והולך ללמוד
באוניברסיטה או מכללה. ושוב מתחילה ההיסטריה של הלימודים
והציונים והבחינות והמרצים אבל אתה מתאמץ ומוציא את התואר שלך.
לפעמים אתה ניגש גם לתואר שני. אבל מה לעשות שלא בכל דבר שתלמד
תמצא עבודה בכזאת קלות וגם אם תמצא אולי תתבאס שזה מה שבחרת.
ובין הלימודים והעבודה צריך למצוא גם זמן לאהבה, המשפחה מתחילה
לרמוז לך שלא תשאר צעיר לנצח או לחילופין שהשעון הביולוגי
מתקתק. ואתה מוצא את בחיר/בחירת ליבך ומתחתן.
ומביא ילדים לעולם. ולפעמים אתה מגלה שבן/בת הזוג שלך הוא/היא
לא מה שחשבת ואולי בעצם צריך להשקיע יותר מאמצים במציאת הנפש
התאומה שלך. ועוברות השנים ואתה מזדקן ובמבט לאחור אתה מתחיל
להתגעגע: לימים בהם היית ילד, לימים בהם היית נער, לימים בהם
היית בצבא, לימים שאחרי הצבא...
כל חייך אתה מתלונן, מקטר וחולם על עתיד טוב יותר. וכשאתה מגיע
לנקודת האל חזור הזאת בחייך אתה תוהה אם בכלל הייתה לך סיבה
להתלונן כל כך הרבה.
אולי פשוט צריך להיות מאושר ממה שיש לך, להנות  מין הרגע,
ולזכור שמכל עז יוצא מתוק אם רק מנסים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין לחם

אני אשלח עוגה

מרי אנטואנט
1816


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/4/04 13:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילת רחל קפלן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה