מטי מעשנת שתי קופסאות סיגריות ליום, לפחות, זוהי נוסחת הדיאטה
שאימצה לעצמה, משפחת דובים תוארה משפחתה בסגנונה הקולח.
לדאבונה, הוריה הורישו לה גן הגורם לתפיחתה לממדים עצומים,
וגוזר עליה לשמור על גזרתה יומם וליל, כל תחושת רעב משוככת
בעזרת סיגריה ונס-קפה, בחירתה לעשן עצמה למוות עדיפה על גזרת
הדוב העלולה לפרוץ מגופה.
"אסור שאראה כמו אימי", ניבטה אימה בפניה. מטי, בחורה גרומה
ששלד גופה מאיים לפרוץ מתוכה, שערה מתוח בחוזקה לאחור, פניה
נעימות, משובצות עיניים תכולות. כמה קילוגרמים נוספים היו
משנים צורתה ללא היכר, חשבתי לעצמי. "תעלי קצת במשקל" אני מציע
בנימוס. מטי בשלה, אינה יכולה להפסיק לדבר, משפטיה נמתחים ללא
קץ, השחלת משפט בדבריה מנתק זרם מחשבתה, ממנו מתחיל קו חדש.
כחכחתי בגרוני, קו מחשבתה נותק. "זה כול מה שיש לך להגיד"
הפטירה לעברי. "את יודעת שיש לי הרבה מה להגיד", התגוננתי
בנחת. כדור השיחה נחטף למגרשה, היא בשלה. מאז שנתקלה בחיית
המין העונה לשם טוני חייה נחצו לתקופת פוסט טוני וטרום טוני.
"חיית המין הזאת שינתה את חיי" אמרה בצער.
ידיד קרוב שכב עמה כל פעם שחשה צורך בכך, באמצע הלילה, בעת
אירוע משפחתי, לאחר עשר דקות היה מופיע בפתח דלתה מזיע או רטוב
בהתאם לעונת השנה, בא לבצע עבודת הקודש. כל כך חמוד, מתחשב,
לעולם לא סירב לבקשתה, כאשר נקרא שוב לדגל חשה כי ההתרגשות
שליוותה את עשר הדקות עד בואו אבדה, הרגישה בו כזר במיטתה
המתעסק עם איבריה, מאז אותו אירוע הקשר עמו נותק. "בגלל טוני
עם הזין וו שלו הכל ירד לטמיון" אמרה ברוגז. "מה זאת אומרת זין
וו" חדרתי מופתע לדבריה. מסתבר שטוני נברא עם איבר המעוקם
בחדות כלפי מעלה , השילוב הביולוגי המנצח, עקמומיותו פורצת
גבולות, משיקה פנימה לאחת מנקודות הגירוי המרכזיות בגוף האישה,
"חלומה הרטוב של כל אישה" הרטיבה שפתיה. זין המעוקם בחדות כלפי
מעלה ועוד בממדים משביעי רצון, זהו קלף מנצח המחכה לשליפה,
הסקתי מדבריה. טוני ביצע עבודתו נאמנה בנוסף למתנת הטבע
שהוענקה לו, בקיא בכל רזי אומניות האהבה טיפח במשך שנים את
כישוריו וביצועיו, מגדולתו חשכו חייה. כל בחור הנקרה בדרכה
נבחן בהתאם לרף הגבוה שהוקפץ אל על. "חיי המיניים שרויים
בתקופת השפל הקשה ביותר מאז ומעולם", אמרה בעצב. אגלה כי טוני
נמנה בין חבריי הטובים ביותר, דרכו הכרתי את מטי. בפגישותיי
עמו המתרחשות לעיתים קרובות, תמיד נמצא משוחח בטלפון עם בחורה,
מסמן לי להמתין, סוף השיחה קרב. "אני מעריץ נשים" חזר תמיד על
משפטו הקבוע, מחובר היטב לצד הרגשי שבו, סיסמה מודרנית המציגה
גברים רגישים המבינים נשים. "אין לך חיים" ניסחתי את הנקודה, "
מדבר עמן שעות בטלפון, פגוש אותן , מענג כל אחת ואחת כאילו היא
נצר למלכות בבל, ולסיום יוצא לפעילות פנאי, ישיבה על שפת הים
לאור השקיעה, שיחות ברומו של עולם, טיולים בחיק הטבע. לא פלא
שהן מתאהבות בך, אל תבין מדבריי שאיני דוגל במעשייך,  גם אני
מחובר לצד הרגשי שלי אולם לעשות זאת עם מאה בחורות במקביל נראה
לי קצת מתיש". טוני ידע זאת, טענתו התמידית התמקדה בתחושת
הקורבן המכה על חטא. "אתה צודק, נמאס לי להיות פרוצה זכרית,
ממחר אני מפסיק עם זה"
מהיכרותי עמו ידעתי שניחוח אישה בנחירי אפו, סם החיים המעורר
את גופו תגרום להבטחותיו להתנדף. בנוסף חלק מזמנו היקר מוקדש
לתיאום לוחות הזמנים של עשרות בחורות בו-זמנית ברחבי האומה,
לעיתים בחורה לא ממושמעת חורגת משיבוץ זמנה ומרשה לעצמה
להפתיע.
"לא תנחש היכן אני ?" מצחקקת בשמחה.
"היכן ?" נשמע קול מהוסס.
"אני נמצאת בתחנת האוטובוס ליד ביתך, הרגע הגעתי". קולה מתנשף.

"אבל לא קבעתי אתך" נשמע קולו רועד.
טוני מתייחס לסטיות סטטיסטיות בהבנה, לרוב יסרב לאותה פולשת אך
ליבו הרחום ותחנוניה ישככו התנגדותו, בדרכו המתפתלת, החלקלקה
תמיד ימצא השביל לפתרון תסבוכות הרגע, לוח הזמנים יחרוק מעט
והעולם ימשיך במסלולו. מטי מכירה בעובדה המצערת שטוני אינו
שלה, העורף הנשי המסתתר מאחורי גבו משווה לו חן תחרותי הקוסם
לטורפת כמטי, היא לא תחדל להתקשר אליו, לבדוק אולי ימצא פנאי
בשבילה. כיוון שאינו פנוי כעת, הסיקה אולי בדל מקסמו דבק בי,
מטי כעת מצאה פנאי לטרוף אותי. לא הייתי טרף קל, הפגנתי
התנגדות ראויה, מצפוני דחק בי. כל אותה עת לא חדלה לדבר על
סגולותיו המרשימות, "אולי נזמין אותו, נעשה משהו שלושתנו יחד",
הציעה. היא החלה עלי בהתקפה חסרת מעצורים, "לא נולדתי עם זין
וו ואיני משקיע כיום את כל מרצי בסיפוק הנאות הצד השני" הדפתי
אותה מעלי. העדפתי להמשיך לדבר עמה. מאז הקשר האחרון שלי אותו
פרמתי במו ידי, א-מיניות זוהי סיסמתי לתקופה זו, לא קצבתי לה
גבולות, סיומה יכול להתרחש פתאום ללא תנאי מקדים. בעבר בחורות
נידמו בעיניי לאיברי מין מהלכים, כל מחשבותיי, פעולותיי בוצעו
לשם הדרך המהירה ביותר והקצרה ביותר לתוך גופם, לאחר שבוצע
זממי, מחשבותיי עסקו במחשבה ההפוכה, הדרך המהירה ביותר להיחלץ
משם.
משום מה דרכיי שונות כיום ממרומי גילי הנושק לשלושים, בתקופה
זו איני יוזם דבר, וואקום  נוצר במהלך פגישותיי עם בחורות, חלל
זה בחיינו המתירנים מתמלא בידיי הבחורות עצמן. הפסקתי ליזום,
הן התחילו, הפסקתי להתקשר, הן החלו. בעבר השלב הקשה למעבר היה
הנשיקה הראשונה, ישבה מולי בחורה מביטה בעיניי, בכל כוחי הפרא
פסיכולוגי ניסתי למצוא התשובה בין עיניה, האם תקבל זאת בהבנה
או שאקבל סטירה. לבטיי אלו נעלמו, הן עברו לצד שכנגד, המין
הנשי המחפש שוויון יבין שלא רק זכויות יש בשוויון אלא גם
חובות, חובות השוויון מצריכות ללכלך את ידיהן בעבודה השחורה.
אדישותי צרמה למטי שניערה אותי, "אולי תפגין קצת תשוקה". אמרתי
לה שוב שבתקופה זו איני חש צורך עמוק לעסוק בבחורות, אולם חשתי
צורך עמוק יותר לא לעסוק בה. לבסוף כוחי לא עמד לי לאחר שהחלה
להפליא בי את כשרונה, לאחר שגמרה לבצע זממה החלה לתכנן את חיי.
" יש לי בחורה מקסימה להכיר לך, נצא כולנו יחדיו, נפגש מחר
בים", אמרה בחיוך שועלי. בחורות המקריבות את חברותיהן על מזבח
הזין בו ברגע שגמרו להתענג עליו מקבלות ציון נכשל עקב מחסור
בחשיבות עצמית, אותה סוררת שכבה עם כל העולם ותמשיך לעשות כן
עד בוא האביר על הסוס הלבן שיחדל אותה ממעשייה הנמהרים, לחברתה
הטובה לא תאמר דבר וחצי דבר על מעשייה עם אותו בחור, חברתה
תיפול בקסמיו ותודה לה עד אחרית הימים על שטרחה ועמלה להכיר לה
עלם חמודות מקסים שכזה. אין חשיבות אם הזיווג יצלח או לא,
כוונותיה חשובות. כך תוכל להמשיך הלאה בדרכה המחוספסת, תפגוש
בחורים מקסימים, תכיר אותם לחברותיה ותצעד בגאווה לאולם התהילה
בתואר "האישה שחסכה מעצמה לטובת אושר חברותיה".
אם חס וחלילה יתגלה ניאופה המקדים תבוש בפני חברתה לעד. כל זאת
לא הפריע לי כהוא זה, תמיד אשמח לפגוש בחורות חדשות. "אשמח
לפגוש את חברתך" השבתי בחיוב להצעתה. "תבטיח לי שטוני יהיה
נוכח" מלמלה ברכות באוזני. כעת הבנתי את מהות תפקידי, צינור
לצינורו של טוני. כאמצעי להשגת מטרותיה חשתי כעס אך ההתרחשויות
לעתיד סיקרנו, החלטתי לא לחבל בתוכניותיה, הסכמתי למתווה דרכה
בראש מורכן. ראש תחת ראש, היא תביא את חברתה, אני אביא את
טוני. קבענו להיפגש למחרת בים. טוני שמח להזמנתי, פעילות ימית
תפסה מקום כבוד בראש תחביביו, לא ציינתי בפניו שיהיו אורחים
נוספים.

הבטתי בה בתדהמה, "מעולם, אבל מעולם" הדגשתי דבריי. " לא היית
שרויה במצב תודעה שונה מאשר הרגיל, היומיומי, האפור". מירי
מעולם לא שתתה בירה, חצי כוס יין הוצהרה כשיא הקריירה
האלכוהולית שלה, על סמים הס מלהזכיר. " איני זקוקה לדבר"
הדגישה. "איני זקוקה לתמריצים כלשהם בשביל לחוות את חיי" אמרה
בהביטה במטי חברתה המדדה בחול בהחזיקה בקבוק בירה בידה. "אנשים
לרוב סקרנים, רוצים לדעת, לנסות, לחוות, תרבות האדם כרוכה סביב
חומרים אלו, לא היית רוצה לחוות פעם אחת משהו שונה, רק פעם
אחת, זה לא מסוכן, שתי כוסות יין לא יגרמו לשפיכת מעייך, לא
מכך תתמכרי לאלכוהול. רק פעם אחת את חייבת לנסות" טענתי בפניה
בלהט. "רבים כמוך ניסו לשכנע אותי" הזעיפה פנים. "אינני מנסה
לשדל אותך לכלום" התפרצתי לדבריה. "אל תשתי איתי או עם אף אחד
אחר, שבי לבד בדירתך, לגמי שתיים, שלוש כוסות יין ותחושי את
החוויה החוץ תודעתית הראשונה על בשרך, לבדך".

טוני הגיח באותו רגע מופתע מדמותה של מטי השרועה על החוף,
בראותה לא ידע איך להגיב, לסגת מהר לפני שליבו ייכמר עליו
בפניי תחנוניה או כמי שנקלע למקום די במקרה וממהר ליעד אחר, אך
ניחוחות הנשים שעלו באפו הושיבוהו למורת רוחו.

יחדיו תקפנו נמרצות את מירי שלא חשה מעולם סוטול מהו, מטי שכבה
לצדנו, מקשיבה, מתכננת צעדיה בקפידה. טוני הוריד חולצתו בהדגשה
ראויה ורץ אל הים הפתוח, שתי הבחורות הביטו בו בערגה. העלילה
ספגה תפנית, המלחמה הקרה נפתחה על החול החם, שתי הבחורות
התייצבו בקו החזית. לי אין צד בעניין, הנפתי דגל לבן בלתי
נראה, אני כאן רק לשם התיעוד. בחובשי את כובע הפרשן, הבנתי
שמטי שרויה במצב נחות מחברתה, טוני חש כבר את גופה וטרח להימנע
ממפגש עמה, לעומתה מירי הייתה מלאת חיים וחן, לכן ציפיתי
לפעולה תגובה, מטי לא תפקיר את הזירה כאשר מושא תשוקתה מרוחק
כפסע ממנה.

"ראיתי זאת בעיניה" אמר בדרכנו לשירותים. טוני קורא מחשבות דרך
עיני הבחורות, שיטה נוספת שפיתח בנוסף לסגולותיו האחרות.
"העיניים אומרות הכל" חזר תמיד על משפטו הקבוע. לשיטתו העיניים
מעבירות מידע הנותן אינדיקציה למשיכה החשה אישה לגבר המדבר
עמה. לעיתים מגניבה מבט לשפתייך, פעולה בלתי רצונית זו מצביעה
על כוונותיה, חושפת סוד תשוקתה אילך. אצל הבנים נכון הדבר
שבעתיים, "בחן את הנושא על עצמך" מביט בי בעודי מעלעל פנימה.
"לא הגנבת מבטך לעבר שדיי בחורה בה חשקת בעודה מפנה מבטה ממך,
מדי פעם בלי תשומת ליבה בחנת  קווי גזרתה. פעולות בלתי רצוניות
אלו מתרחשות ללא שליטתך, אינך מגניב מבטך לעבר פקידה מכוערת
במוסד ממשלתי, אף שבמקרה שלך לא אתפלא. מרי בחורה צנועה וסגורה
במקצת, אולם עיניה מעידות אחרת, עם השקעה נכונה ותשומת לב
מרבית אוכל לגרום לה להוציא את הכל" אמר בפשטות.
הכרתי ברצינות דבריו, מנימת קולו המוכרת הבנתי שגורלה נחרץ.
"אוכל לגרום לה להוציא את הכל" חזרתי על דבריו בלגלוג. "כך אתה
גורם לכול הבחורות, פשוט עלית על תבנית העונה כמעט לכל מגוון
כיבושייך, זה לא משנה מה יש בעיניהן, זאת טכניקה בסך הכל,
באמתחתך הנוסחאות, תרשימי הזרימה, הפתרונות לכל בעיה שתצוץ,
אתה פשוט איך לומר, מהנדס נשים" לפתע מדבריי הבנתי זאת. "אתה
מתייחס לכל הנושא כמו לפס ייצור במפעל להשבחת בחורות". הטחתי
רחשי לבי בפניו. טוני הביט בי נזעם במקצת, " אני רק יודע לעשות
טוב לאנשים, זה הכל" הקשיח מבטו אלי בעודו דוחף בהינף את דלת
השירותים נעמד בתא הצר בעוד הדלת נטרקת אחריו. בדרכנו חזרה
טוני לא פסק מתיאוריו, התלהבותו ממירי גברה ככול שהוסיף לעסוק
בדבר, מטי נשכחה, נהפכה לתפאורת חוף עזובה.

חזרנו למקום המרבץ, מרחוק הבחנו במטי, ידיה על מותניה, מביטה
בחוסר עניין בים הכחול, חוסר סבלנותה נשקף מפניה, הציעה שנלך.
הצעתה זכתה לחוסר עניין שלווה בקולות מרירים. השמש קרבה
לשקיעתה ממגנטת מבטינו בתכול הים, בריזה נעימה נשבה בגופנו,
פורעת מחלפות ראשינו. מטי המשיכה במאבקה העקר שצבר תנופה.
נעמדה מולנו כמורה נוזפת, "הביטו בי" דרשה. "הביטו בי" אמרה
שוב. גבה הצרוב נחשף לעברנו, השמש הקופחת הפליאה בה, גופה בוער
עליה זעקה, ברוב טיפשותה שכחה להביא קרם הגנה, עוד שניה אחת
בשמש ותימס. "בואו נלך לביתו של טוני להתרענן" דרשה בנימוס.
כעת אחזה בזרועו של טוני מביטה בעיניו בריכוז בעודו מביט בשמש
הנושקת לים. "די" סינן לעברה, מושך ידו מכף ידה הנשארת מושטת.
צפיתי בה, עומדת ללא נוע משקיפה לאופק הרחב בעודה מביטה פנימה
לאופק הצר המבדיל בין הצלחתה לכישלונה, מנסה להבין היכן טעתה,
מדוע אינה נמצאת בצד הנכון.
אירוע זה חשף את העובדה שמטי אינה מכירה כלל את טוני, רק גופו
מוכר לה, גוף בו  חשקה. טוני מכור לשקיעות, תופעה ששובה תמיד
את ליבו וחושיו למרות שצפה באלפי שקיעות במהלך ימי חייו
ובמצבים שונים ומשונים צפה בהן, לעולם לא יחסיר שקיעה אם
מתקיימת אחת לנגד עיניו. בזמן שקיעת החמה שרוי טוני במצב נפשי
רגיש ביותר, אם במקום לאחוז ידו בשררה הייתה מלטפת שערו,
מנעימה ברכות אצבעותיה בגבו, מלחשת ברכות באוזנו, הייתה צוברת
נקודות זכות רבות. יוזמות שכאלו מעולם לא נדחו על ידו ובמיוחד
בשעה רגישה כזו. "אז מה אתם אומרים" פנתה שוב בגישתה השגויה.
טוני לא סר למרותה והתעקש להישאר, בעודו יושב לצד מירי מביט
מהורהר בשקיעה ואין אפשרות להחליף עמו מילה. הבחנתי שסבלנותו
עומדת לפקוע לכן הצעתי שנזוז אנו ונשאיר את טוני לעצמו. הלכנו
לעבר האוטו, מדשדשים בשקט בחול החם, מכונסים בעצמנו.
מירי לפתע נזכרה ששכחה את החולצה עמה באה, בעודה מביטה בעצמה
הבינה שמהלכת היא עם חזיית בגד הים בלבד. חיכינו לה ליד האוטו,
מטי החלה בנאומה, "איני יכולה לכעוס עליו, אני אשמה, רק אני"
הטיחה בעצמה. "עשרות פעמים התקשרתי אליו ללא תמורה מצדו, מציעה
את גופי לחסדיו, במבט לאחור זכורה לי במיוחד שיחת טלפון אחת בה
התחננתי בפניו שיגיע, רק לחצי שעה, אני אסיע אותך הצעתי לו,
אקח אותך למסעדה, מרוב להט ברוב טיפשותי אפילו הצעתי לו כסף,
ידעתי שהוא סטודנט וזקוק לכול אגורה" מבוישת הרכינה ראשה מטה.
" אל תחשבי על כך" ניסיתי לנחמה.
"טוני אינו מיועד לך, הוא תופעה חולפת בחייך ובחייהן של הרבה
אחרות, הוא חולף ביעף מרפרף קלות וממשיך בדרכו, זוהי כעת הגישה
שלו, גם את צריכה לנהוג כך, תמשיכי בחייך, אני מאמין ומקווה
בשבילו וגם בשבילך שתמצאו את אושרכם עם בן זוג אוהב ורגיש"
אמרתי בהניחי יד על כתפה. "תודה על העידוד" חייכה לעברי. מירי
חזרה, התקרבה לעברנו בצעדים מהירים. "מצאתי את החולצה" חייכה
בסיפוק. באותו רגע הבטתי בעיניה, הן זרחו. בכיסה פתק קטנטן
שנתלש בחופזה מדף עיתון תועה עליו נרשם מספר הטלפון של טוני.