הכל משתנה, העתיד מתערפל
במקום לחיות באור, עכשיו אני בצל
הכל מסביבי נראה מוזר ומשונה
וכשאני מתמוטטת - הוא עולם חדש בונה
נופלת למטה, יותר ויותר קרוב לאדמה
הוא את קולי כבר מזמן לא שמע
מנסה להבין כיצד הוא מתגבר?!
איך אפשר לשכוח הכל כל כך מהר...
איך בקלות, בפשטות-בלי לחשוב
יש לו כל כך... כל כך הרבה טוב?!
ולמה אני, חפה מכל פשע
צריכה לעמוד מול החיים חסרת ישע...?
יש לי הכל אבל אין לי כלום
כי לתת בלי לקבל זה המצב הכי עגום
לאהוב כל כך בלי לקבל שום תמורה
זו דרך שפשוט אין ממנה חזרה
אני תקועה בצומת דרכים,לא יודעת לאן לפנות?!
האם ללכת הלאה או להמשיך לקוות?!
כמה כבר אפשר לחשוב ולשאול?
הלוואי והזמן היה פותר את הכל!!!
זה נכתב בתקופה הזו שכל אחד עובר...שנראה לך שלך הכי קשה
מכולם, ושאתה מתפרק לאט לאט בזמן שאנשים בונים את עצמם מחדש!
וזה כואב...בעיקר כשזה הבן אדם שאתה אוהב! תהנו... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.