הכוכבים נופלים מן השמיים
לילה חורפי ללא עננים
אני יושב ומביט לשמיים מעל
ומחפש תשובות
לשאלות הנסתרות מן הלב
אני מביט על חיי כמו שהיו
ותוהה היכן הם עכשיו
הנפש ממריאה עם כל כוכב נופל
החושים מחודדים, מצפים
עוצם את העיניים וחש בנשימות
הלב לא פוסק לשנייה
כשעיניי נפתחות הרגע חלף
ואיתו התחושה
של חלום.
הלבנה מציצה מבין לבניינים
רוצה לתת לי את תשובות נפשי
רוצה לתת שלווה לליבי
עיניי נושאות אל על
נפשי מרחפת איתם
משתוקקת לחופש
לשלווה.
החלון נסגר, האור בחדר גם כן.
מתחת לשמיכות
רק אני עם עצמי
דמעה של ייאוש, של תקווה, של חלום.
נרדם, חולם.
החלום איתי לעד. |
