|
דוחפת אוכל
לתוך החללים הריקים הנפערים בי
בהם הרגש
כלל לא קיים
ממלאת את עצמי
בדברים שאין להם משמעות
כדי להפסיק להרגיש
ריקה
מנסרת את עצמי
לאלפי חתיכות קטנות
מסיימת את מה שאחרים התחילו
לפני
מפזרת אבקת צחוק
על הפצעים
כדי שאף אחד לא יראה
את מה שהורג אותי מבפנים |
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.