נשבר מהעולם!
למה בכלל חיים? כדי לסבול כל הזמן ולהתענות בייסורים?
נמאס לי להיות כאן אני לא חזקה.
אני לא אשרוד פה, אני חלשה!
רודפים אותי כל שניה, כל דקה! אני פשוט אבודה.
לא כיף להיות בגטו, תלאים צהובים,
במיוחד לא כשכל הזמן הורגים פה יהודים.
כבר את אמא ואבא לקחו ממני, ילדה בת 8 הנני.
לקחו את אחותי ואחיי את נעליי ואת בגדי.
רק נשארתי עם בובתי ימימה ואותה לא יקחו ממני. הלילה אולי
אברח, אברח עם חברי שימי.
לפי הדיבורים אומרים שיש גדרות חשמליים ובכל פינה גרמנים, אותם
גרמנים רשעים שלקחו ממני הורים ואחים!
ולהם לא אסלח לעולם! יום אחד יגיע וימותו כולם...
אני נודרת נדר עוד תבוא נקמתי, נקמתי שאנקום ברגע גדולתי!
הלילה אברח, הלילה אברח, לא יעצור אותי אף גרמני מלוכלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.