זה היה יום חם, חם יבש כזה, לא חם דביק. השמים היו די בהירים
והיו גם די הרבה עננים.
זה היה יום מושלם לטיול על החוף. נכון, זה קיטשי, אבל לדנה
וניב זה לא הפריע. היום בדיוק לפני 6חודשים הם נהיו חברים וניב
החליט להפתיע את דנה בטיול לאורך הים ופיקניק. הוא ישב וטרח כל
אתמול והכין המון דברים שהוא ידע שדנה אוהבת. זה לקח לו 4
ניסיונות, אבל בסוף הוא הצליח להכין עוגת גבינה (זאת העוגה
שדנה הכי אוהבת). הוא גם הכין תותים בשמנת קרה, סלט פירות
אקזוטיים(שזה אומר סלט פירות רגיל, פשוט עם הרבה אננס) וכמובן
את המאכל הסודי שלו, הדבר היחיד שהוא יודע להכין בעיניים
עצומות, כדורי גלידת שמנת מצופים בשוקולד, כשבתוך כל כדור
גלידה קטן כזה מסתתרת הפתעה מתוקה, פעם דובדבן, פעם קצת רום,
פעם שוקולד וכדומה. אבל הפעם, בנוסף לכל ההפתעות הרגילות, ניב
שם בתוך כדור גלידה אחד שרשרת יפהפיה שהוא קנה לדנה. הוא שם את
השרשרת בשקית ניילון זעירה כדי שהיא לא תתלכלך. זאת היית שרשרת
מכסף, מאוד יפה, ועל השרשרת היה תליון בצורת ברבור. הברבור
עצמו היה עשוי כסף מלוטש (זאת אומרת, כסף רגיל רק טיפה יותר
בהיר ונוצץ יותר), ואילו העין של הברבור הייתה יהלום כחול
קטנטן ונוצץ. בצד הקדמי של הברבור לא היה כלום ובצד האחורי היה
חרוט בקטן "לברבור שלי, אוהב אותך, ניב". ניב כבר תכנן את הכל.
כפי שכבר אמרתי, זה היה יום חם אבל לא דביק, יום מושלם לפיקניק
שתוכנן. ניב ודנה טיילו על חוף ואז יצאו לכיוון המכונית.
או קיי, המכונית של ניב זאת לא סתם מכונית. הבחור הזה ממש טוב
עם תקציב ויודע להתמקח טוב.
הייתה לו מכונית די פשוטה בכללי (יד שניה בכלל), אבל היא נראתה
כמו חדשה, ואפילו עדיין היה לה את הריח הזה של מכונית חדשה.
בעיקרון, מה שהיה כל כך אדיר במכונית של ניב זה כל הפיצ'רים
הקטנים שהוא התקין בה (עם הרבה עזרה מהמוסך של אביו); דבר
ראשון, המכונית שלו הייתה מכונית ספורט בצבע שחור עם להבה
לארוכה (תודה ליוסי ולכישורי הציור המדהימים שלו). עכשיו את
הרדיו והמאפרה, כמו גם את התא המציק הזה, שאף פעם אין מה לשים
בו מקדימה, הוא הוציא והתקין במקום זה מיני-מקרר. את הרדיו הוא
החליף לרדיו דיסק והזיז אל מעל המיני-מקרר. הכיסא של הנהג
והכיסא של זה שישב לידו היו שניהם בעליו אפשרות מסג',
חימום-כיסא/קירור-כיסא וכמובן התאמה חשמלית. ניב היה מאוד גאה
באוטו שלו. הוא נראה מאוד יקר, אבל בעצם לא עלה כל כך הרבה.
אה, וכמובן, איך שכחתי, היה לאוטו גג נפתח מלא, והאוטו היה די
מרווח. כשניב ודנה הגיעו לאוטו ניב נשק לה ואמר לה להיכנס. משם
הם נסעו ליער, או, כמו שדנה קראה לזה, "המקום הירוק שלהם".
דנה הייתה חובבת חיות וטבע, ככה היא וניב נפגשו; מול הבית של
ניב בדיוק פתוח מסעדה חדשה ואיזה ארגון אחד טען שהמקום שממנו
הם מבאים את הבשר נוהג לא כשורה בבעלי החיים שאצלו. המסעדה
והמקום ההוא הכחישו והיה סיפור בעיתון, ובאיזה שהוא שלב הארגון
(שד"א נקרא "חיים למען בעלי חיים") החליט שרק עצומה מתושבי
המקום תוכל להפסיק את מה שקורה שם, לכן הם שלחו נציגים לגייס
חתימות בסביבה. דנה היא זאת שיצא לה לבקש מניב את החתימה שלו
על העצומה, עכשיו לא יודע אם יצא לכם פעם לחתום על עצומה, אבל
לפעמים מבקשים גם מספר טלפון ביחד עם החתימה. נחשו מה, גם פה
דרשו מספר טלפון. ניב חתם בשמחה, אבל אמר לדנה שהוא מוכן לתת
לה את מספר הטלפון רק אם היא מבטיחה להתקשר אליו אישית. דנה
חייכה ואמרה לו שהיא לא תתקשר. ניב בכל זאת רשם את המספר טלפון
שלו וכשהוא בא ללכת היא אמרה: "אני לא אתקשר, אבל אני בעד
יוזמה גברית. קח ותרים אלי צלצול," ונתנה לו את הטלפון שלה.
למחרת הוא התקשר, הם קבעו ומשם זה התגלגל. אחרי שהם נהיו ביחד
היא לקחה אותה לחלקת יער הזאת והראתה לו אותה. זה באמת היה
מקום יפהפה. זאת היית מן קרחת יער כזאת. באמצע הייתה חלקת אדמה
ערומה, אבל מסביב היו המון פרחים והיה כמעט עיגול מושלם של
עצים מסביב, ואפילו מדי פעם הייתה יכול לראות סנאי על אחד
העצים. זה היה מקום מקסים. דנה הייתה רוקדת בלט והיא תמיד אמרה
שהמקום הזה נותן לה השראה, מפני שהוא נראה בדיוק כמו משהו עתיק
ויפה, מן אגם הברבורים כזה.
ניב נורא אהב לראות אותה רוקדת. היא רקדה נפלא. עד לפני שהוא
פגש אותה בלט היה הדבר האחרון שהוא היה חושב על לראות, אבל
עכשיו הוא לא ממש נגד זה. הוא קרא לדנה הברבור שלי כי היא
הייתה יפה, רכה ועדינה. ניב הוציא שמיכה מתא המטען ופרש אותה
על חלקת האדמה העירומה. הוא אמר לדנה לשבת עם עיניים עצומות
ולחכות. הדבר הראשון שהוא הוציא היה סלט הפירות הקר, אחר כך את
התותים ואז את עוגת הגבינה. דנה צחקה ושאלה אותו כמה זמן הוא
העביד את אמא שלו בשביל זה, וכשהוא אמר לה שהוא עשה הכל לבד
היא נישקה אותו ואמרה "תודה". בסוף-בסוף, ממש אחרי העוגה, הוא
הגיש את כדורי הגלידה המצופים שוקולד שלו. הוא נתן לה את הכדור
עם השרשרת ולקח אחד גם לעצמו. היא נגסה בכדור וראתה את השרשרת.
היא הייתה המומה. היא חייכה וביקשה שיענוד לה את השרשרת. אחרי
שהוא ענד לה אותה היא נישקה אותו וביקשה שיאסוף פה והכל ויקח
אותה לדירה שלה, כדי שהיא תוכל לתת לו את המתנה שלו.
ניב אסף והכניס הכל לאוטו, ודנה הלכה שניה אל מאחורי העצים כדי
להתרוקן קצת.
חצי דקה אחרי שהיא נעלמה מאחורי העצים נשמע צרחה. ניב רץ,
מקווה שהיא בסך הכל ראתה ג'וק או משהו. כשהוא הגיע אל העץ הוא
ראה אותה, יושבת, נשענת על העץ מלאה דם, ומולה גופה חסרת חיים
של מישהי מלאה חריצים. הוא נירגע קצת. היא בסדר, בסך הכל היא
נבהלה מהגופה (הוא הרגיע את עצמו). הוא התכופף לדנה ושאלה אותה
מה קרה. היא השתעלה, ואז הוא שם לב שהדם עליה ממשיך לנזול ושיש
לה פצע בבטן. הוא הרים אותה בשתי הידיים. "אל תדאגי דנה, אני
אקח אותך לבית חולים. אל תנסי לדבר. הכל יהיה בסדר. תשמרי
כוח," אמר והסתובב לרוץ לאוטו, אבל מאחוריו היה בחור גדול עם
סכין לא קטנה. "אני מצטער, בחור, אבל אתה לא תיקח אותה, למעשה
אתה הולך למות עכשיו איתה."
ניב הניח את דנה והבחור הגדול קפץ עליו ותקע לו את הסכין בצלע.
טוב, הוא לפחות ניסה לתקוע את הסכין, אבל ניב זז והסכין רק
חתכה אותו קצת. לקח לניב אולי 4 דקות לפני שהוא הצליח לגבור על
הבחור (הוא דקר אותו בלב עם הסכין שלו), 4 דקות מאוחר מדי.
הרופאים אמרו שהיא כבר איבדה דם רב מדי והיא לא הצליחה להחזיק
מעמד. ניב היה הרוס. הוא עדיין כזה. פעם הוא היה הולך לבקר את
הקבר של דנה כל יום, אבל היום הוא כבר לא יכול. הכאב ממש הרס
אותו. הוא לא יוצא עם אף אחת כרגע, זה קשה לו מדי.
פעם הוא היה מבקר את הקבר של דנה כל יום, אבל עכשיו הוא הולך
רק פעמיים בחודש, בראש חודש עברי וב23 בכל חודש לועזי, היום
שבו הם נפגשו. לא קשה לזהות אותו, הוא הבחור שיושב ליד המצבה
בצורת הברבור ולוחש "סליחה..."