אוקטובר 1997.

זמנים שאבדו - האם יחזרו,תוגה נשארה

לאסוף את שברי עלומיי

ים שלוקח בסחיפה אחת את כל החול שבעולם.




ובעיניך העמוקות אני קוראת שכול בעיניי

הכל יפה בעיניי איני רואה כיעור או כזב

כי מצער הדבר אך נולדתי להאמין בטוב שביקר.




שעות בכיתי על עזיבתך ימים בכיתי על עזיבתי

אני שומעת עכשיו את השקט שבתוך הראש שלי.




כתיבה כמו מרגוע שנים שיכולות לפגוע

אני הולכת די מהר, בלי שאף אחד יראה.

שטוב לי.




אל תשקר לי, רק אל תשקר לי בבקשה

אמור את האמת, מכוערת כל שתהיה אני אולי אבכה

ומשמחה כי לא שיקרת. אתה משקר כל הזמן

אין לי חיים אחרים. יש לי רק את שלי. והם שלי.