יפעת בן-נון / אתה |
לצידך התהלכתי
ואהיה כצל
על סף ביתך
את קריאותיך
תמיד שמעתי
אף שכל קול
לא בא
לא נפגשנו מעולם
אך פסענו במקביל
שנינו יחד
על אותו השביל
מבטים יומיומיים
התחלפו בלי שאלה
אבל שם, עמוק בפנים
לא הייתה שום להבה
את קריאותיך
תמיד שמעתי
לא לאוזני לא יועדו
היעדר קולך שלחני
אם תקרא לי
ואבוא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|