אבא היה אומר: "זה לטובה".
ואני הייתי עוד דבר קטן מדי מכדי שיתכופפו אליו כל הזמן
וכשעוד תלתלי דבש ילדותיים קרצו לכל המתכופפים האלו.
אבא היה נוהג להטביע עכברים בגיגית הכחולה שלי.
אבא היה מכניס אותם בידו,
ולא הכוונה לפקעת ראשי הסוררת שאלות בצורת משאלות
הייתי רואה את הבועות הקטנות האלה
וכשאבא היה מניח אותי לתוך הגיגית
הייתי עושה כמותם
ותלתלי דבש אינם עוד
והבועות
ואבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|