גם למצורע הייתי נושקת
אילו היה נקרה בדרכי

ואילו היית מצורע יקירי
הייתי נושקת לך בכל זאת

בערבות אוסטרליה
אני רואה בעיני רוחי את שנינו פוסעים
ויש לנו בית קטן מעץ על רקע צהוב של עצים עם עלווה נופלת
וערסל

אני רואה אותנו מטיילים בהודו
ואותי גלוחת ראש נכנסת כנועה למנזר
בחיוך מלא אושר
וברכיים רועדות

הרי תמיד אפשר להפסיק את מה שהתחלנו
והמוות הוא לא תחנה אחרונה

                    "אני נצחית!"

צעקתי אלייך
ואולי זה מה שגרם לך ללכת

אילו היית מצורע יקירי
וגופך מתפורר מהצרעת
עדיין הייתי נושקת לשפתייך המצורעות
כיוון שאין בי פחד
להלך בין המתים והמצורעים

             אני חולת אהבה

מסתובבת במרתפים של בתים נטושים
במסדרונות הלב שנדם
תרה בבדידות
כאילו שתתמלא חיים

אתמול ישבתי לבד במרפסת
דיברתי אלייך
אני מאופרת
ואני יפה היום
ואתה לא מתקשר

וחשבתי שזה מצחיק
שצער וצרעת זה כמעט אותו דבר
ואולי כדאי לקרוא לזה צערת.

כך או כך יקירי,
גם אם לוקה אתה בצערת-
הרי לך שותפה בדבר.

היית מנשק את שפתי ,
על אף הצערת שחלחלה לגופי?

בסוף רק אני והירח
רוקדים דואט
והוא רחוק,
כמוך,
ומלא מכתשים-
כמו הפנים הילדותיות שלך.

הלוואי היית מצורע
ולא הייתי נושקת לך

גלגלי הזמן
נוע
    ינוע
          ינועו

האיפור נמחק,
הבגדים נעלמו,
השמש מציקה לירח,
והצערת עודנה על גופי הלבן-
מבהיקה מלובן.

החיוך שלי חוזר אליי כמו הד

           אני מוכת אהבה

מעולם לא אהבתי

זה חסר טעם
כשאתה פה לידי

מצורע אחד

טמא

הרי אין לי לב

הוא שם בערבות אוסטרליה
בעציץ שליד הדלת הפתוחה
הוא נשאר במנזר ההוא

הוא התרכב עם הדמעות

הוא התפרק לחתיכות עם התווים
של הצלילים
בסולמות
של השירים שאהבתי לשמוע

הוא התאדה עם הטרמפנטין
שניקה את המכחולים שלי
שצבעו את הדף בצבעים הכי יפים
שציפו בלכה את העץ הכי משוייף

הוא בפאב ההוא
ובכוס של וודקהתפוזים

הוא בקיא בשירותים

הוא בעיני כל אחד
מהבחורים שרציתי

אותו ניצוץ

אותם חיים

קלילות של עפיפון שהשתחרר מכפות ידיו של ילד

הלב שלי נשאר בגן הגיבורים ההוא
בנדנדה
ששכבתי עליה
השמש שיחקה בין צמרות האורנים

הלב שלי נשאר בבתי החולים
בצינורות של המחטים שהסיעו את הדם
למבחנות

הוא בבקבוקי התרופות שלי

הוא בחרוזים שאני משחילה

הוא בחוטים שאני שוזרת

הוא בכל ויד כל בו

אני מחייכת אליו כאם אל בנה
המוצלח

רואה אותו פורש כנפיים
רועה בשדות זרים
ויודעת שלא ישוב

את לא נסעת
ולא בילית
ורק רצית
ואת בכית
אני זוכרת

ואת אהבת
ואת הלב שלך נתת לי

הלב שלי
באותה מחלקה
בהדסה עין כרם
מחכה שתפקחי את העיניים
ותגידי לי שאת רוצה את שלך בחזרה.