בלילה, בין העצים על הספסל הוא שר לעצמו
הוא לא מסתכל סביב כי לא אכפת לו...
לא משנה לו מה אומרים, אם מסתכלים ואם תוהים
כי הוא אחד
ובשביל עצמו הוא מיוחד
הוא עוצם את העיניים ומדמיין, מעניין, מה הוא מדמיין?
מה החיים נתנו לו מתנה ומה הוא שר וממלמל בלי הפסקה?
אני חושבת, יושבת מולו על הספסל, שרה איתו וממלמלת
מילים קטנות
ויודעת אותו, מה הוא מדמיין ומה החיים נתנו לו מתנה
עכשיו אני יודעת מה הוא שר וממלמל בלי הפסקה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.