עידן סימון / הודעה אחרונה |
את מאור עיניי ומשוש חיי
את התקווה העדינה והצחורה שלי
אמרו לה שאינני עוד, חלפתי ונמוגתי
אמרו לה ששקעתי ביגון עצמי
טבעתי בדמי, בנהר השוטף
אך לא נפלתי בעיניים כבויות
נשארתי נאמן לעצמי ולה
אם תבכה היא ותזיל דמעה
נחמו אותה בעובדות הפשוטות והקרות
שלא הכירה אותי מעולם באמת
שלא חפנה את רגשותיי בידיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|