|
שבת אחר הצהריים.
עובדים זרים אבודים תועים בדרכם
לשום מקום,
וקשיש מצייר בניין כעור.
מערבולת של ריחות
משקרים יותר ממשכרים,
"בואו נימלט מהאספלט"
וכמה רגעים
של שנאה (עצמית) יוקדת. |
|
אני הבתולה
הקדושה,
אני הבתולה
הקדושה,
אני הבתולה
הקדושה,
האם אתה שומע
אותי?
אינך סובל
יותר,
אינך סובל,
אינך,
עבור.
לא בתולה,
בפרשנות של
וולך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.