שרתי לך שיר... כתבתי לך יצירה.
אין תגובה, הא? אין תגובה.

תרגמתי לך מונולוג מאת אנה אחמטובה...
הדפסתי לך סונטה.
אל תסובב את הראש, אל תביט למטה.

זה קשה, אתה יודע, להיות כרוכה אחריך... אל תהיה קשוח,
זה באמת לא קל, החבלים כואבים לפעמים בידיים.
זה משפשף לי את הפרקים... זה שורף.
אבל אל תדאג! לא בלב...

אני יודעת למרוט שיערות, אתה יודע?? אולי אני אמרוט לעצמי את
הגבות?! ככה בטח יהיה לי יותר טוב, השדה ראיה שלי יגדל, אני לא
אצטרך לשאול אותך מה צבע השמ'יים כל בוקר...
אני אף פעם לא זוכה לדעת, אתה לא עונה לי.

יש פקקים בכביש, יש מחסומים.
יש אנשים שעוברים עכשיו במעבר חציה, יש כאלו שתורמים דם.
ואני...?! אני קשורה אליך.
אבל אני לא עצובה... אני קשורה בחבלים של זהב.
בתולה קדושה.
קדושה מעונה.
מעונה קטנה וצנומה.
צנומה צנומתית.