מעיין בר / האיש השונה |
שיביא לך את האור
כשעכשיו הכל אצלך שחור
תפקחי עיניים סלקי ת'פחד
הזמן לא עוצר, הזמן לא יחכה לנצח!
בינתיים, את חיה בבועה
זה לא אמיתי
ואת מרגישה רגועה
כשאת נעה בין טוב לרע.
והוא, הוא לא מלטף, לא עוטף
אנשים מסביבך מתים, בורחים
ואת, את כבר בעולם אחר מזמן
הפסדת, אותי אותה אותו..
את ההזדמנות לקום ולחיות
לתקן ת'טעויות!
אז שלום לך נסיכתי
ורק תזכרי שאהבתי, אהבתי..!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|