|
כחבל קצר ודק
המתנודד ברוח
כקיר ישן אשר נסדק
ושוב בסיד מרוח
כמו גלים מתוך הים
המתנפצים אל מול הסלע
כמעגל שלא הושלם
סובב אך לא נוגע
כקורים של עכביש
אותו עקץ עקרב
כיום שרב ארוך מתיש
מייחלים לבוא הסתיו
כציפור ללא כנפיים
אותה יטרוף חתול
כדגיג מחוץ למיים
כמו לפני מבול
כילד הבונה ארמון
הנשטף לתוך החול
לאף אחד יותר אין זמן
ולא נשמע שום קול
האוויר כמו עומד
בתוך ענן הזוהמה
כל אחד פה רק שורד
כמו אחרי המלחמה
בתוך החושך האכזר
אין אף נקודה של אור
אפשר לחוש היטב שקר
הים כולו הפך אפור
הריקבון פשט בכל
ריחו למרחוק מורגש
לסבול הכל אני יכול
זה הקיום בו אני חש.
04.07.2001
|
|
|
גכעש ראשק ווחט
חיעמ ףלטא, נבסה
חלעי ג'דבס-
פןלך ץתצק!
זוזו לסטרי
מצפין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.