New Stage - Go To Main Page

דניאל יובל
/
המילוי שלי.

לפעמים זה ממלא אותי.
תקראו לזה איך שאתם רוצים, הרגשה, ידיעה, הארה, ממולא באורז.
לפעמים כשאני הולכת ברחוב ומזייפת שלומים קטנים לאנשים קטנים
עוד יותר, אז זה ממלא אותי.
זה מתחיל מכפות הרגליים ומעביר בי שבבים של צמרמורת, זה מתקדם
לכיוון הירכיים ואני מרגישה את זה ממלא כל רסיס וכל נקודה
פיזית ונפשית עד שאני לא יכולה להתכחש לזה.
ואחרי שכל החדרים בלב שלי הפכו לממולא בסגנון של סבתא שולה אז
אני מתחילה לטבוע.
אחרי שקלטתי שאני בתוך המים כבר שלוש שעות הרמתי את הראש
וראיתי אותו.
הוא היה בגוונים של ירוק, כחול, וחום. והוא היה רחב והיה בו
אפילו אוויר כך שאחרי שלוש שעות במים הוא היה מתת אל משמים.
לקחתי נשימה עמוקה ויצאתי מהמים הכעורים שכיסו אותי כל כך הרבה
זמן.
הרגשתי שאני הולכת על קריסטלים שלא היו מביישים אספן אובססיבי
ועשיר במיוחד. הסתכלתי מסביב וראיתי שקוף.
ואז הרגשתי אותו סוף סוף. אחרי שכל חיי דפקתי הסברים מקוטלגים
ומזויפים על מי אני ומה אני, אני שידעתי כל הזמן בדיוק מה אני
רוצה אז הרגשתי אותו והוא נהיה מוחשי.
מצאתי את המנטרה שלי.
חופש.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/7/01 8:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל יובל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה