אולי זה מה שהייתי צריכה, אותו. כי אתה כבר לא מככב בסרט שלי.
אפילו שפתאום נזכרת שאני קיימת - זה לא עושה לי כלום. אז צדקו
כל האנשים שאמרו שבשביל לשכוח אותך אני צריכה להכיר אותו. אולי
אני סתם אובססיבית, או חולנית, או אני לא יודעת מה עוד, טיפש
אף פעם לא יודע שהוא טיפש. "אולי תבואי להראות לי איך את
רוקדת", כן הא?
אני לא סתם חור בשביל הזין שלך, כי לחור הזה יש גוף ובתוך הגוף
הזה יש נשמה ואתה פגעת בה. ואין לך שמץ של מושג כמה. שנתיים
ספגתי את הסטירות שלך, אבל כשנותנים לך סטירה ועוד סטירה באיזה
שהוא שלב נמאס לך.
אז הפעם זה באמת נגמר. שיהיה לך אחלה חיים, חמוד, אבל לא
איתי.
אני יודעת שאני אזכור אותך, לא יכולה להבטיח שלנצח אבל למשך
הרבה מאוד זמן. הגיע הזמן להתעורר ולפתוח את העיניים כי אין
לנן סיכוי לא מהצד שלי ולא משלך כי... פשוט אין אי אפשר להסביר
כל דבר.
אז להתראות, ילד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.