בתוך שאון רוח מחריד
שני קולות שמעה אוזני
האחד,
שופע נובע בתענוגות
יופי הטבע, נוחות הקידמה,
יבול הארץ, ציוץ ציפורים.
השני,
הזיות מעבר לאפשר ולמודע,
מאחורי קישוטים ועדיים,
בכל יום תהום שחורה נפערת
מפוצצים, הורגים, בוזזים,
כבוד ודם נמהלים באחד,
אני גורר את עצמי,
על שפת ים, בשממון,
קורבן בין חיוך לבכי נואש,
חורש בלהב הגיוני...
היי נא תוגתי נבונה ושותקת
האדמה, לא "מקדשת" את החיים עליה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|