וזרועותיי עונות לך,
את לוחשת לי: "פה!"
ועיניי אלייך כבדולח.
קלות רגליי בגופך להתפתל
במשעול תשוקתנו שאינה נכבית
בלילות חמים של קיץ
ובלילות קרים עכורי שמיים.
שיכרון החושים מיין עורקינו
מרחיב את ליבותינו
ואנו רוקדים לקצב התוף
את הריקוד הרטוב.
באהבת אדם
הומים בשר ודם
וכל החומות נופלות
כשאת אומרת "בוא!"...
15/03/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|