מעשה בחצי עיגול בודד ועצוב, שקוראים לו שאול.
בוקר אחד קם שאול והחליט כי בדידותו עברה כל גבול,
"אצא לי לעולם הרחב ואתור אותו עד שאמצא את זו שאוהב." כך
אמר!
הוציא מארון את התיק הכחול וארז בו הכול,
קלמנטינה עגולה,
תפוח ירוק
וכדור לא גדול.
הוסיף צעיף ומעיל
מברשת שינים וכרית קטנה שיהיה לו על מה לישון.
כך החל מסעו של שאול...
מקץ ארבע שעות יותר או פחות,
הגיע שאול לארץ הלבבות !
היו שם בתים של לבבות,
עצים של לבבות,
ילדים של לבבות ואפילו סוכריות של לבבות.
הוא נכנס למלון של לב וקיבל חדר לבבי,
הוא הדפיס מודעה קצרה ובלב העיר תלה אותה:
"חצי עיגול בשם שאול, שלהיות לבד כבר לא יכול לסבול.
מחפש בת זוג הולמת להתגלגל איתה באהבה
ולהמשיך את השושלת."
בשעת בוקר מוקדמת שמע
על דלת חדרו נקישה עדינה.
בפתח עמדה, חצי לב שבורה,
קצת עצובה- "שלום" היא אמרה, "קוראים לי שירה,זה בקשר
למודעה..."
שמח שאול על הפניה המהירה, "היכנסי,בבקשה!"
הם ישבו יחד כמעט שעה,
אך לא הצליחו לתקשר,
למרות שהיא היתה מאוד נחמדה...
כל אחד מהם חיפש משהו אחר.
הם נפרדו בנשיקה ושאול שלנו המשיך במסע...
בין ערביים- כשהשמש אל הים גולשת, הגיע שאול אל העיר המשולשת.
היו שם בתים משולשים,
עצים משולשים,
ילדים משולשים ואפילו סוכריות משולשות.
הוא נכנס למלון משולש וקיבל חדר משולש,
הוא הדפיס מודעה קצרה ובקודקוד העיר תלה אותה:
"חצי עיגול בשם שאול, שלהיות לבד כבר לא יכול לסבול.
מחפש בת זוג הולמת להתגלגל איתה באהבה
ולהמשיך את השושלת."
בשעת בוקר מוקדמת שמע
על דלת חדרו נקישה עדינה.
בפתח עמדה זקופה ונאה,
משולשת עם זווית ישרה.
"שלום", היא אמרה,"קוראים לי ריטה,
זה בקשר למודעה שבקודקוד העירה תלית..."
"היכנסי,בבקשה." הציע שאול מופתע מיופיה.
הם ישבו יחד כמעט שעה,
אך לא הצליחו לתקשר,
למרות שהיא היתה מאוד נחמדה...
כל אחד מהם חיפש משהו אחר.
הוא הכיר לה חבר שלו בשם אפרים שיחד יהפכו למשולש שווה
שוקיים.
הם נפרדו בנשיקה ושאול שלנו המשיך במסע...
באמצע היום כשהשמש קופחת,
הגיע שאול אל העיר המרובעת.
היו שם בתים מרובעים,
עצים מרובעים,
ילדים מרובעים ואפילו סוכריות מרובעות
הוא נכנס למלון מרובע וקיבל חדר מרובע,
הוא הדפיס מודעה קצרה ומרכז העיר תלה אותה:
"חצי עיגול בשם שאול, שלהיות לבד כבר לא יכול לסבול.
מחפש בת זוג הולמת להתגלגל איתה באהבה
ולהמשיך את השושלת."
בשעת בוקר מוקדמת שמע
על דלת חדרו נקישה עדינה.
בפתח עמדה, קצת מופתעת,
יפה, עדינה, עלמה מרובעת.
"שלום",היא אמרה,"קוראים לי אורית,
וכפי שאתה רואה... אני מלבנית."
"היכנסי,בבקשה." הציע שאול,
שכמעט התאהב בצליל קולה.
הם ישבו יחד כמעט שעה,
אך לא הצליחו לתקשר,
למרות שהיא היתה מאוד נחמדה...
כל אחד מהם חיפש משהו אחר.
הוא רצה להיות עיגול שלם,
ואורית רצתה בכל מאודה ביום מן הימים, להיות מרובע.
"די כבר", חשב שאול בעצב,"זה סוף המסע ונגמר לי הכסף,
אם אני לא מוצא לי אהובה, שתתגלגל איתי, אז עדיף לי כבר
שאחזור לביתי!"
וכך עם שחר בטרם השמש עולה,
חזר שאול אל העיר העגולה.
הוא הכיר היטב את הבתים העגולים,
והעצים העגולים,
הילדים העגולים ואפילו את הסוכריות העגולות
הוא נכנס לביתו העגול, נשכב על מיטתו העגולה, הזיל דמעה
עגולה, וכשחשב שהינה כבר אין לו מוצא, עלתה במוחו מחשבה
מוזרה...
קם שאול וקרא בשמחה:
"הרי מעולם לא פרסמתי מודעה, כאן במרכז העיר העגולה!"
ואז מבלי לבזבז אפילו שנייה, הוציא מתיקו את המודעה הקצרה
ופסע למרכז העיר העגולה...
"חצי עיגול בשם שאול,
שלהיות לבד כבר לא יכול לסבול.
מחפש בת זוג הולמת להתגלגל איתה באהבה
ולהמשיך את השושלת."
בשעת בוקר מוקדמת שמע
על דלת ביתו נקישה עדינה.
בפתח עמדה, זוהרת וקצת חצופה ,
יפה ומסעירה, עלמה חצי עגולה .
"שלום", היא אמרה, "קוראים לי הלל, בא לך לצאת העירה
ולהתגלגל?"
הם התגלגלו להם יחדיו כמעט שעה,
וכשעצרו לנוח דיברו על אהבה,
העוברים והשבים אמרו בפליאה:
"יחד הם נראים כמו הלבנה במילואה."
בין שאול והלל פרחה האהבה,
וככל שבילו יחדיו,
גדלה אהבתו אליה ואהבתה אליו.
ומאז ועד היום
הם מתגלגלים יחדיו לכל מקום! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.