יוליה גולבום / עדיין חשוך |
ערפילים צפים להם
בחשיכת הליל
כמו רוחות רפאים,
עטויות מיסתוריות
והירח קטן הלילה, נולד
אבל כל זה לא חשוב
כי אתה כאן, איתי
ואני לא לבד
ושום דבר כבר לא משנה
כי זה רק אני, אתה
והדשא הרטוב
יושבים שמה, לבדנו
סופרים כוכבים נופלים
והראש שלך על הברכיים שלי
וכל כך שקט
שאפשר להשתגע
אבל לפעמים
רחוקות כל כך
השקט הנורא הזה
נוגע
עמוק בלב.
אבל עדיין חשוך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|