כשהלכתי לגן
והייתי ילד קטן
ומאוד מבולבל
שאלה הגננת בקול מעודן:
"מה אתה רוצה להיות כשתגדל?"
"לא יודע", עניתי, "אולי רמטכ"ל"
"אז אם באמת תרצה, גם תוכל!"

כשעברו השנים, נהייתי גדול
(אני כבר שותה לבד אלכוהול)
אבל עכשיו אני עוד יותר מבולבל
כי פתאום הבנתי שאחרי הכל
זה לא כל כך קל להיות רמטכ"ל
או להיות אסטרונאוט ולטוס לחלל
או למצוא אהבה נורמלית
או לעשות סקס סמים ורוקאנרול
או להיות מי שאתה
או להבין מי אתה
או לאבד מישהו שהוא הכל בשבילך
אני שונא אותכם בדיוק עכשיו דרך אגב
או לעשות את עצמך שמח בשביל החברים
או לעשות את עצמך מדוכא בשביל המדינה
או להשיג משהו בלי להיות זונה
או בן זונה
או לאהוב את עצמך
או לאהוב את החיים
או להמשיך למרות הכל
או לשחק סנייק
רק עם האגודל

אז התקשרתי לגננת, היא עכשיו בת שמונים
סורגת גרביים בבית זקנים
לא זוכרת הרבה וממלמלת שטויות
אבל כששאלתי אותה אם לפני הרבה שנים
מישהו שאל אותה מה היא רוצה להיות
היא ישר צרחה לי באוזן: "היפופוטם בגן חיות,
אבל כשאתה לא היפופוטם זה יוצר בעיות"