אנחנו ביחד באולם אחד, עם אנשים מסביב... אולי זה דווקא יותר
מתסיס את האווירה, הפחד שמישהו יראה, ישמע או ידע...

אז מה רצית בעצם? להראות לי שיש לך אומץ לעשות מה שאני עושה?
או שסתם לעורר בי את החשק?

אבל החשק למה? חשק למין? חשק אלייך? או אולי, חשק למין איתך?

לא רוצה שתענה, מעדיפה לחשוב לבד.

אני אשקר אם אגיד שלא הרגשתי כלום ואני חושבת שגם אתה יודע את
זה, משום שגם אתה הרגשת את זה... כשאני נגעתי בך. רק לא חשבתי
שזה מעורר כל כך את החשק...

לראות את היד שלך מתקרבת לכיוון שלי, זה כבר הגביר את פעימות
הלב. המחשבות תמיד יותר מהירות מהמעשה...

מה יקרה אחר כך? הרצון מצד אחד שתעצור, למה סתם להתחמם? במילא
אין לזה המשך, לא פה ולא כשכולם מסביב...

אבל מצד שני, קיים הרצון שתמשיך. הסקרנות לדעת איך ההרגשה
בהמשך. איך הגוף מגיב.

ואז אותה המחשבה שוב, האם אתה משחק בי? אבל היא עוברת מהר,
משום שהאצבעות שלך עולות למעלה יותר ויותר, למקום האסור...
צמרמורת בגוף. הנשימה נהיית כבדה יותר, כך שאני יכולה לראות את
החזה שלי עולה ויורד. הפטמות מזדקרות... ההתרגשות החונקת שלא
ידעתי מזמן.
האינסטינקט הראשוני לשלוח את היד שלי לכיוון איבר המין שלך...

וכשאתה כבר בפנים, היד בתוך המכנס, הלב פועם כמו משוגע, הדם
עולה לראש, דפיקות לב שנשמעות באוזניים ושקט מוחלט מסביב.
הזיכרונות עולים, אותו יום בו הרגשתי לראשונה אותך בפנים...

מסך ענק. סרט כבד. רעש באולם.

למי איכפת... המחשבות לא עוצרות...

רוצה להאמין שמודבר רק בשיכרון או באקסטאזה הבאים מהמהירות...
אבל בתת מודע, אני מנחשת, שהרגשה זו נובעת גם ממך...

ואולי זה הזמן להחליף חוויות?

היד שלי בתוך המכנס שלך... עוד רגע זה מגיע, הייתי כל כך
קרובה... היד מטיילת לרוחב הבטן... הלב פועם חזק. הגוף מתחמם.
הזיעה. הרצון להיכנס יותר בפנים... כדי להרגיש יותר.

שלך? שלי? של שנינו?

אבל אני עוצרת. אתה לא נותן.

מנסה בכוח לחדור לתחתונים... אבל אני מקשה... למה עצרת? בגללי?
אולי בגללם?

ושוב המחשבות...

אם היינו לבד, והיינו מגיעים למצב הזה היית עוצר? או משתמש
ביותר כוח... אולי רק בשביל לדעת איך הגוף שלי מגיב למגע כה
קטן שלך.

היד מתרחקת... המחשבות עדיין כאן...

שיחקת בי.