New Stage - Go To Main Page

אפק חן
/
נצח

הוא החזיק בה בחוזקה. לא נותן לה ללכת.

ידיה הגרומות ניסו בשארית כוחן האחרונה להיחלץ מאחיזתו ההדוקה,
אך לשווא.
"אני אוהב אותך" צעק.
"אני אוהב אותך..." אמר בעודו מרכין את ראשו, מפנה מקום של
כבוד לדמעות החמות שהחלו אט אט זולגות במחול חרישי במורד לחיו
החיוורת.

"תן לי ללכת..." היא אמרה, "זה יהיה הכי טוב לשנינו..." ניסתה
להגיד,  אך קולה בגד בה, והכאב האיום בתוכה
הורג אותה באיטיות מתוכנתת.

לאט לאט.

בהחלטיות פתאומית היא השתחררה ממגעו, על ליבה סגרו אלפי חומות
פלדה, בתיפופי צעדים קטנים, החלה רצה, אל עבר הלא נודע.

היא הגיעה אל קצה ההר הנורא, מתחתיה תהום אינסופית ושחורה.
אך ספקות ארורים החלו מכרסמים בבשרה - למות? ובשביל מה?
היא רצתה לעוף, כמו ילדה קטנה באגדה קסומה, אך לאותו חלום יהיה
מחיר כבד, ידעה.

ילדה, כבר אין דרך חזרה.


הוא מצא אותה מוטלת על רצפת האבן הקרה, מגופה נעתקה נשימה
אחרונה, מוחקת עמה זיכרון עמום  של שארית חיים אבודה.

הוא הרים אותה בידים רועדות, נושק לשפתיה הרכות נשיקת פרידה
אחרונה, מבין שפתיו הוא סינן מילים שקטות  ובתוכו - אפלה.


על פניו נחרטו צלקות דוממות, גופו כוסה בדמה וליבו מאותו רגע
חדל מלהיות נצח לכאב הנורא.

טיפשה.


היא הביטה אליו בעינים קרות, פניה חסרות הבעה, "עזור לי" בכתה
חרישית -
אך קולה כבר לא נשמע.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/4/04 21:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפק חן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה