בתיאור הכי מדהים, האופי הכי נכון, במצב וברגע, אתה תמיד שם.
האם יש נדיר ממך? יש לך את התשובה להכל, אפילו שאתה לא יכול
לחשוב, זה בא לך, זה בא ממך.
הלוואי וזה לא היה נשמע קיטשי, והיה לי איך לתאר לך סוף סוף
איך אתה בשבילי, אולי זה גם לא כל כך טוב שתדע, אבל אתה הקדושה
שלי,  כמו קמע מזל שיש לך על הצוואר, אתה אפילו אמרת את זה..
זה בטח נשמע כמו מילים משיכור, שיכור מדעתו או שיכור מטבעו. אם
אני מכירה אותך מספיק, והלוואי והייתי יכולה, אתה תיאור של טוב
מידי בשביל העולם, שבעצם..נחשב מלאך. כמה שאני לא יכולה להגיד
את זה, הלוואי והייתי יכולה להגדיר רגשות, אף פעם לא יכולתי,
וזה הפך לפחד, מפחד זה הופך אצלי לפליטות פה, של שיכור, שאומר
את האמת, ככה זה נראה לו, ככה זה עובר אצלו בראש, מי באמת יכול
לדעת מה כל אחד חושב? מסוכן מידי לדעת, מסוכן מידי לחשוב על
זה.
לעזאזל שאני מנסה להיות רצינית, זה יוצא כל כך לא אמיתי שאני
מנסה להפוך את המחשבות שלי למשהו מוגדר, כמו שאני מנסה להעביר
לך עכשיו, זה לא הולך לי, אבל אני מנסה, תמיד. כמו כל אחד,
חיים זה ניסיון, זו חוויה אחת גדולה שלכל אחד יוצא לחוות. אין
לי מושג איך הגעתי לנושא הזה, זה מה שקורה כמו שציינתי, שאני
מנסה להעביר איזה מסר, לך, מלב אל מחשבה, וזה יוצא מבולבל
מידי...
אני לא יכולה להגיד מילים של תואר או רגש, באמת שזה לא בשבילי,
אבל אולי בשבילך, כי אחרי הכל, נדיר, יכול לעשות הכל.
אין לי שום כוונה לגניבת זכויות, אבל ג'ון לנון בזמנו אמר את
הדברים בשבילי...

"אני בקושי יכולה להביע, את הרגשות המעורבבים שלי בחוסר מחשבה
שלי..."

אבל, למרות כל האי וודאות הזאת, בוודאי שתדע, שאין מצב, שאני
לא אהיה לידך, לקראתך, בכל מצב, אפילו שאתה לא שם לב בכלל, אני
חושבת עלייך, שם בשבילך,  מחזיקה אותך באי יציבות כלשהי גם אם
זה רחוק.