סתם, אוף, אין כוח לכלום, פתאום הכל נראה איום.
אני מרגיש שונה היום, נראה כאילו סוף העולם מתקרב, וזה די
מוזר, כי זה בנתיים סתם יום שישי מבאס, השעה מאוחרת אך קירות
הבית עדיין מקיפים אותי, סוף העולם כי אני מנותק מכולם. אני
מהרהר וחושב ולרגע שוב מהרהר מגיע לכאן ופשוט שופך את ההרגשה
ומתבייש בגישה, נראה כאילו היום הוא היום המושלם ביותר למות
בו, אך עדיין אני לא מוכן לזה, "ישנן צרות גדולות יותר" אמר
חבר לחברו ואני אומר זאת לעצמי, מעלה חיוך ומעט מתעודד.
טוב "אז יש הקלה אחרי השפיכה" אמר בחור שגמר על בחורה, אך אני
אומר זאת לעצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.