ליום אחד בשנה התחלתי לספור צעדי אחורנית
וכל שער בו עברתי, כל דרך עפר או גומחה של שלג
שבהם השארתי סימני, הותירו חותם, או שמא
אני הותרתי בהם
זיכרונות העבר, החוויות השכוחות
מתבוססות בדמן זועקות אלי שנים
אך אזני אטומות מלשמוע ואף אילו די בהושטת יד
להצילם ואילו אני אחריהם גידם.
וביום בו אחזור אחורנית
ואלקט צעדי מן הדרך עד סופה
אגיע לבסוף אל מקלט קטן, גודלו כביצית
עדינה ועטופה
ואתהה הכיצד ניתן היה לאסוף הכל
ולו רק מעט, לתוך ביצית כה קטנה, טעונה
באלפי צעדים זעירים, מתנדנדים
של עלם צעיר שעוד לא למד ללכת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.