New Stage - Go To Main Page

סיון בסקין
/
שני שירי פליטים

1. בוקר, ערב

בלי כוס קפה, בלי לחם, בלי גבינה
איש קם ורץ, ומסתרק במכונית,
ולא נוגע בעורה החם
של נערה, ולא אומר מילה,
וכעבור שמונה-עשרה שעות
נופל לישון ולא אומר, "אני
הולך לישון, ולילה טוב. את באה?"
הלילה והיום מאחוריו,
זרוקים, מתים כחיילים בחפירות
אחרי הקרב שבו הפסידו או ניצחו,
זנוחים ללא קבורה נוצרית טובה.
הלילה והיום מאחוריו,
כעיירות שיום ולילה בוערות.
האיש עוזב אותן ומסתלק
ולא לוקח כלום: רכוש, הורים,
בקושי את הבגד שעליו.
כך הוא צועד, בזכרון מחוק,
פליט בתוך מחזור הזמן שלו,
פליט עלוב שלא ישוב אל החורבות
של יום ולילה, תל של גחלים.
זה לא נכון שגם מחר יש יום חדש.


2. שכר, עונש

אדם וחוה לא היו הפליטים הראשונים.
הם לא נרדפו בשל השתייכות דתית או אתנית,
כי לא היתה להם כזאת. הם לא
ברחו ממחוז שנהרס במלחמה,
כי לא היתה להם כזאת. הם רק
חזרו הביתה, היכן שיולדים בצער בנים,
היכן שאפשר לקבור מת.

נח לא היה הפליט הראשון.
נח רק הסתתר בתיבה עד יעבור הזעם.
את זה אפשר לעשות אפילו בלי לעזוב
את העיירה הפולנית שלך.
נכון שלא תמיד זה עוזר,
אבל נח, תודה לאל, ניצל.

אברהם לא היה הפליט הראשון.
נדידה עם עדר כבשים זה לא נחשב,
כי אמנם, בדומה לסטטוס של פליט, אין לה סוף,
אבל בניגוד לו, אין לה גם התחלה.
פליט הוא רק מי שזוכר חיים קודמים,
כדי שלשכחה יהיה במה לכרסם,
כדי שזכרון חד יוכל להפוך לזכרון מטושטש,
כדי שזכרון מטושטש יוכל להפוך לזכרון רחוק,
כדי שזכרון רחוק יוכל להפוך לזכרון מחוק,
כדי שזכרון מחוק יוכל להפוך למלחמה הבאה.
הנדידה היתה תמיד, והיא זוכרת רק נדידה.

הפליט הראשון היה לוט.
למעשה, זרע הפליט קינן בו תמיד,
עוד מהימים שהיה צדיק בסדום.
מדוע לא יכול היה לסגל
התנהגות מינית כאוטית, ומדוע נשאר בעיר
עד שהדבר החל להפריע לקהילה,
כלומר עד שהיה מאוחר מדי,
עד שהיה צריך לשלוח צוות חילוץ?

בסדום נהג כסדומאי, אולי תהנה.

לוט, הצדיק המיותר, שחשיבותו היחידה
היא בסיפוק נושא לדיון בין אברהם לאל
בדילמה המוסרית הקלאסית,
לוט היה הפליט הראשון.
לוט לעולם לא ישוב לסדום,
וסדום נחרבה.
הבריחה החפוזה, הפחד המקפיא, האשמה,
הנסיון הנואש האחרון להתחנף להמון המשולהב,
אפילו במחיר הקרבת הבנות,
ובעיקר עונש המוות לזו שהעזה להביט אחורה -
עדויות מוצקות המוכיחות שלוט היה הפליט הראשון.
כמה הגיוני ונכון ואמין היה העונש שקיבל מבנותיו.
"רצית להקריב אותנו להמון שם, בבית? -
קטן עלינו. אנו מקריבות את עצמנו
טוב יותר. נתת לאמא לקפוא במדבר לנצח
בגלל געגוע טרי? - קטן עלינו. אנו, ילדות גדולות,
תופסות את מקומה האסור.
הפכת אותנו למחיר ששילמת עבור הצדיקות היקרה שלך, אבא? -
קטן עלינו. נהפוך את צדיקותך למחיר הזוועה,
מטבע עובר לסוחר, לו היה כאן סוחר.
עשית אותנו פליטות? - תפלוט, תפלוט.
קטן עלינו. לא אמרו לך שהחיים חזקים מהכל?"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/3/04 17:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון בסקין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה