חנוך כרמל / כנראה תקווה |
לעשות רחצה לילית בים של צביעות,
לקחתי מגבת ובגד ים ישן
נכנסתי למים עם מישהי בלבן,
לאחר זמן ממושך שלא נפגשנו,
פתאום בים, זה רק אנחנו,
מנסה להבין במה מועילה הפגישה
ולפתע בשקט אליי היא ניגשה,
נשיקה במצח מזכירה רגעים
ואני מצחקק בקול הצבועים.
חוששני שרק רציתי להיות בים
והיא היחידה שרצתה מכולם
ניצלתי הזדמנות ללא מחשבה
זו הייתה החלטה עם שמץ תקווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|