מונה גולד / בנתיב הזיכרונות |
והמחשבות מתרוצצות
בין נתיבי זיכרונותינו
על תלמים שחרשנו
בימים סוערים
ורגשות סוחפים
כמו בימי חורף קשים.
דמעה, את גרונותינו חנקה
אך התקווה גברה,
אהבתנו פרחה
באדמה הפורייה.
עכשיו אגנוז כל זיכרונות האתמול
ואערוג אל אור המחר,
בו אשקע עד רוויה,
אנדוד אל מרחקי הזמן;
עד מצולות הים
לצוד בדידותך
ולעלוז לנצח
בים האהבה.
10/3/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|