עננים שחורים, מאיימים, מבשרים על אסון
שבא, מתקרב.
סופה, סערה.
הים רוגש
גועש
והגלים, אינם גלי ים
כי אם גל רגש ודם
הוא רואה את העננים
ומקדם את בוא החורף
הוא מחייך
זוהי תמצית חייו
זה הkick הקטן בסופו של יום
הוא יוצא לשחות בים
יודע על האיום
איום הכניעה, שבירה, טביעה
הוא רוקד עם אלת הגורל.
בן זוגה, המוות, עומד בפינה
מחכה
הוא מודע, אך בשיכרון החושים, הוא בידי הגורל
ללא חבל הצלה
ללא מציל
לא אכפת לו
רחוק יותר
רחוק יותר
הוא חוקר את הכאב בפינות העמוקות של הנפש
בודק עד כמה עמוק הוא יגיע לפני הטביעה
בודק ונסוג
בודק יותר ונסוג
רוקד...