דנה מור / שתיקה |
באותו הרגע הציפורים הפסיקו עפות, הנשים החלו שותקות
כאילו כולם הרגישו יחד איתי את השתיקה
שהיוותה פצע פתוח בתוך ים של אכזבה
הכול כמו שוקע מטה מטה בעת שאתה מנסה להיאחז בקרקע
הוא נושק לך נשיקה מלאת דם חם שלוהט ושורף אותך
ומאותו הרגע והלאה כמו שכוויה חיה כך את חייה מחכה למים
שיזרמו מעלייך וירגיעו את הדממה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|