גיא שאול / את (חלק 2) |
אני מבין שהכול היה לשווא
שלא באמת היית כל כך מיוחדת
כנראה שהאהבה היא באמת עיוורת
התחושה שהייתה לי
כשהייתי מביט בתוך עינייך
הייתה כל כך טובה
ועכשיו היא הופכת מעיים
למרות שאני זה שהלך לאחרת
זאת את שדחפת אותי לזרועותיה
את אמרת שזה מהר מדי בשבילך
אין לי למה לחכות, לכן אני הולך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|