|
בדצמבר הקטן השתוו היום והלילה
אולי בחצות
אולי למחרת
היא ישבה על מוט לוהט
ותקתקה את הדקות
החורף הלם בזגוגיות והן התרוססו לרסיסים
החורף הלם את גאוותה הצוננת
והיא התמוגגה לגוג ומגוג
אבל תהילתה נותרה שלמה ופרחי הפרא קדו
בדצמבר הקטן כשהלבנה נולדה מחדש כמכחול
זה מה שקשקשו העצמות הזקנות
מר אקורדיון קיפל בתוכו את אתמול
ונמתח כמחט במצפן העולם האלסטי
היא ישבה ורקמה חלומות מפלסטיק
מוקדם יותר חיזר אחריה שועל
כשהטילה ביצים על מצע של חצאי-אמיתות
וקירקרה כאילו מורטים את נוצות הבוקר שלה
היא בלעה אותו בשלמותו על כל חטאיו
וצעדיו החרישיים נבלעו בבטנת קיבתה המקרקרת
והוא עדיין חשב שהיא פשוט נפלאה
אבל שתק כדי לא להפריע לה לעכלו
והוא עדיין חשב שהיא פשוט נפלאה |
|
|
הי, אתה!
כן אתה שם,
שקורא את הסלוגן
הזה!
אתה יכול להביא
לי מים?
אני מזה צמאה
צעירה מתלהבת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.