[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ב. אריאלה
/
רחמים עצמיים

אני מנסה לכתוב משהו נחמד על עצמי, אבל אני לא כ"כ מצליחה.
לא יודעת למה אני מרגישה עכשיו כ"כ חסרת ביטחון, אולי בגלל
שאין פה מישהו שיזרוק מילה טובה או חיבוק שיאהב אותי, את
אריאלה הפשוטה שלובשת כרגע טרנינג ושכל האיפור שלה מרוח כרגע
מפאת הדמעות.
את המסע הזה אני עוצרת פה! נמאס לי לחפש בעיניים של אנשים קצת
סימפתיה.
אני לא יכולה לסבול את הבדידות הזאת, שכל פעם מחדש מצליחה לדכא
אותי.
אני מהרהרת פה, מה בעצם מחזיק אותי בחיים?
לא חסר לי כלום מבחינה חומרית, יש לי משפחה אוהבת, חברות
דואגות,
אבל עדיין החור השחור הזה בנשמה כמו בול עץ שסוחב אותי לקרקעית
האגם.
אני בוכה הרבה, אבל מה עוזר לי הבכי אם אח"כ מגיעה הריקנות
ועוטפת אותי במעיל אפור ומלנכולי?
לפעמים אני מרגישה שכולם זזים, ורק אני תקועה במקום.
אני אבודה ביערות של צער, טובעת בים של דמעות.
אבל מי שומע? הקירות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם עשיתי פן,
וישראל חשב שהוא
התבלבל בבית. זה
היה הסקס הכי
טוב שהיה לי.

האשה הקטנה
מתענגת על העבר


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/3/04 23:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב. אריאלה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה