[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בסך הכל צל
/
גדי (מחווה אומנותית)

היא שוכבת על המיטה ומביטה בעיניו החומות. הוא שכב על הקרקע
מביט אל הבנין ממול. מבטיהם נפגשים ומצטלבים. הוא רואה אותם
מתחבאים. לרגע רואה את האש ניצתת שם עמוק בתוך האישון, אש
רחוקה - לא נוגעת, כמו שריפה עצומה שרואים בטלויזיה תוך כדי
פיצוח גרעינים. מייד החלה האש, ניצתת ממקומות רבים בבנין - אש
קרובה שמחפשת לגעת, להרוג.
לגדי היו עניים כחולות כמו הים. כשהיה שוכב לידה, משעין את
ראשו על ידו, מעביר מבטו משערות ראשה, עיניה ועד ציפורני רגליה
הקטנות היתה רואה את הים שלו משתנה, גלים גבוהים עולים מעלה
מעלה והיא היתה מתהפנטת ונטרפת ביניהם, חסרת נשימה לפעמים. הוא
שכב והשעין את ראשו על ידיו, מעביר את עיניו בין כל מקורות
האש, מסתכל בכוונת דרך עיניו הכחולות, הסוערות. חסר נשימה מחפש
מטרה.
הוא מושיט יד ומלטף את כתפה. באחת מהדק את אחיזתו, משכיב אותה
על הגב, היא משתפת פעולה. אחיזתו ברובה התהדקה, גלגול על הגב
ושוב מסתכל, בוחן, מחפש מטרה. היא מרגישה את ידיו יורדות אל
שדיה, ביטנה, ירכיה, בין רגליה פולשות אל מעבר קווי הגבול.
ידיו של גדי היו עדינות. תמיד טענה שהאצבעות המושלמות הללו
נגועות בפוטנציאל אדיר ומבוזבז. הוא סחט את ההדק באצבעותיו
העדינות, משחרר יריה ורואה בסיפוק את אחד ממקורות האש כבה.
ידיו היו מרפרפות על גופה בעדינות כאילו היתה פסנתר. הוא היה
מנגן עליה מנגינות נפלאות ולא חדל עד שנשימותיה וקולה היו
משתלבים עם נגינתו.
הוא ניגן על נשקו כאילו היה פסנתר, משחרר יריה אחר יריה, מצרף
את קולו אל זעם הקרב.
גופה הערום נצמד אל גופו. יש לו גוף שרירי, מסיבי. היא אוהבת
את תחושת המחנק כשהוא שוכב על גופה הקטן, אולי יום אחד היא
תעלם שם מתחתיו. קליע ניתז מהקיר ליד, שולח ענן של אבק לאויר
וממלא את גופו בתחושה של מחנק. קטע שלם מתמוטט וכמעט קובר אותו
תחתיו.
עורו של גדי היה לבן כמו חרסינה, עדין. לעיתים כששכבה עליו
פחדה שמשהו יישבר שם, אבל לא.
היא שוכבת על הגב.
הוא נעמד.
הוא מנשק את צווארה, ידיו מועכות את כל גופה, הוא עליה. (מטר
קליעים). נכנס. יוצא. נכנס. יוצא. נכנס.
"גדי בא, גדי בא", היתה אומרת אמה בהתרגשות. "גדי ניפגע, גדי
נפגע", צעק המג"ד בבהילות. לאחר דקה הוא היה נכנס בדלת ומחבק
אותה חיבוק חזק, מחייך את חיוכו המבויש (נכנס. יוצא. נכנס.
יוצא) ויושב במטבח הקטן שלהם מקבל את מנת הקוסקוס שכה אהב.
ריח של זיעה חמוצה, זרה שמעולם לא הצליחה להתרגל אליה, עולה
באפה. הוא הריח דם, דם וזיעה - חמוצה וזרה..
"את טובה חמודה, את משגעת אותי". מטר קליעים. (נכנס. יוצא)
לגדי היה ריח עדין של רעננות שלא עזב אותו. תמיד צחקה ואמרה
שגם ריח הזיעה שלו מריח כמו בושם יקר ערך והיתה נושמת אותו, לא
שבעה כשזיעת שניהם היתה מתערבבת והיתה מנשקת ומלקקת את עורו.
כל מה שהיה קשור בו היה לה טעים ונעים (נכנס. יוצא).
"אני אוהב לעשות אתך אהבה", היא שומעת קול רחוק. "הוא פצוע
קשה", מישהו לידו אמר. ידה על גבו והיא עושה את הפעולות
המכניות הרגילות עם הישבן, מתנשמת מן המאמץ. ידיים מונחות על
גופו, מישהו מבצע את כל הפעולות המכניות הרגילות בכדי להצילו.
קשה לו לנשום. (נכנס. יוצא. נכנס. יוצא).
גדי לא היה מניח לה עד שהיתה גומרת. הוא ידע בדיוק את הנקודות
הנכונות. הוא ידע שהם לא יניחו לו עד שזה יגמר, מטפלים בכל
הנקודות הכואבות בסבלנות אין סופית. בסבלנות אין סופית היה
מענג אותה עד שלא יכולה היתה לשלוט בעצמה וכל גופה היה מתפוצץ
למוחה בהנאה אין סופית. כאב בלתי נסבל התפוצץ מתוך גופו אל
מוחו עד שלא יכל עוד לשלוט בעצמו.
"את גומרת? אני חייב להרגיש אותך גומרת, אצלי זה מגיע..."
"אני גמור. אני מרגיש שזה הסוף, אצלי זה מגיע..."
היא מתנשמת קצת יותר בכבדות, (הוא מתנשם בכבדות), מנסה להכניס
את עצמה לקצב של נשימות שיבשרו לו על אורגזמה מתקרבת, עוד כמה
אנחות, שריטה קטנה על הגב שיהיה אמין - "כן, גמרתי".
"הנה זה בא... אני גומר".
אני גמור.
זה מה שגדי אמר שניה לפני שגופו נדם על הרצפה.
הכדורים פגעו בו מכל הכיוונים, אמר לה קצין נטול פנים שישב
מולה בשעת לילה מאוחרת. הרי היא מין טיפוס כזה שחייב לדעת הכל
עד הפרט האחרון, מה היו מלותיו האחרונות ואיך הכל קרה. לפחות
הוא נהרג תוך כדי פעילות מבצעית ולא סתם, מוסיף נטול הפנים.
הריק של נפשה לא סומן או תויק בפתקית של פעילות מבצעית, תאונת
אימונים, פיגוע או תאונת דרכים. זה היה פשוט ריק אינסופי שנמשך
אל תוך הלילה, הבוקר, היום, הלילה החדש שבא והיום שלמחרת. חור
שחור הבולע כל מה שבדרכו.

הוא מחבק אותה. גופו מוטל לידה, עיניו עצומות.
"אני אוהב אותך בובה, היה לך טוב?"
"כן, היה לי טוב. כמו תמיד".





מחווה לסיפור "גדי" של "ליה ליה".
www.stage.co.il/Stories/184085







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואם בא לי על
לחמניה?

אחת שמנסה להבין
מה יש פה
מלחמים...


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/4/04 10:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בסך הכל צל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה